ש: למה אנו מתייחסים כל כך בחומרה דווקא כלפי בעלי נטיות הפוכות למיניהם?
ת: אנחנו מתייחסים?! התורה מתייחסת, ריבונו של עולם מתייחס: תועבה! מות יומת! כמובן, לא נהרוג אף אחד חלילה, ולא נפגע באף אחד, אך זה עדיין תועבה.
ש: אבל יש עוד דברים חמורים בתורה: השבת, כשרות, טהרת המשפחה, לשון הרע ועוד?
ת: ודאי. מה שאדם עושה בחייו הפרטיים, איננו מתערבים, ואיננו כופים. הבעיה כאן, שהם רוצים לשנות את אמות המידה של המוסר עבור כל החברה.
ש: עבור עצמם...
ת: לא רק, הם בונים נורמות חדשות, הם מהפכים את הערכים. Transvaluation of Values.
ש: כמו ניצ'שה?
ת: נכון מאוד. בספרו מעבר לטוב ולרע, Jenseits von Gut und Böse: מה שהיה מוסרי, הופך ללא מוסרי, ומה שלא היה מוסרי, הופך למוסרי. הטוב הופך לרע, הרע הופך לטוב.
ש: למשל?
ת: מחיקת הרחמים, השוויון, הוויתור, והאדרת רוח הנקמה, הטינה ועוד. וכן הוא לענייננו. עד כה זוגיות היתה בנין האדם וההולדה. עתה היא הרס האדם וניתוק בקשר שאינו מביא הולדה.
ש: אבל זה היה קיים בכל הדורות?
ת: ודאי. אבל לא עשו מזה נורמה. לפחות לא אצלנו. בדור המבול כן: "דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואים) לזכר ולבהמה" (בראשית כו, ה).ומפרש המהרז"ו: "שטעו בדעתם המשובשת, שמאחר שנבראו בעלי יצר ויש להם יצר – מחויבים ללכת אחר יצרם באיזה אופן שיהיה... וכתבו שטרי נישואין לזכר בציווי השופטים שלהם".
ש: אחר כך זה גם קרה במצרים...
ש: בערך. אמנם כתוב: "כמעשה ארץ מצרים... לא תעשו" (ויקרא יח, ג), וחז"ל מוסרים: "איש נושא לאיש ואשה לאשה", אך זה לא היה חוק. בארץ כנען היה יותר גרוע: "וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" (שם). זה נהפך לחוק, כפי שמבארים המפרשים.
ש: ואצלנו בארצנו זה נהפך עתה לחוק?
ת: כן לצערנו. קודם זה נחשב לחטא, לסטייה. עכשיו זה נחשב נורמלי. ואדרבה מי שמתנגד, הוא הנחשב לא נורמלי ומכונה: הומופוב. מיעוט קטן משתלט ועושה טרור תקשורתי, פוליטי וחברתי נגד מי שחורט על דגלו את הטבע הנפשי האנושי הבריא.
ש: גם בסדום, עשיית הרע קבלה גושפנקא חוקית, כמו הבחורה שנתנה צדקה ונרצחה.
ת: נכון. הרמב"ם גם כותב במורה נבוכים שמי שהופך דבר אסור לדבר מותר בקהל עם ועדה, יש לו דין עיר נדחת (מורה נבוכים ג, פא).
ש: זה מאוד מדאיג!
ת: אין מה לדאוג. אנו נתגבר. בסוף, הרע יתפוצץ. עברנו דברים יותר קשים מאלה. כמובן, אין להירדם בשמירה, אלא יש להיאבק, למען דבר ד' המלא אורה וטובה.