שמור לי ואשמור לך

יש בחיים תמונות שאתה יודע שהן הולכות להיצרב לך כל כך עמוק בקישקע, שגם בעוד 80 שנה, כשתצפה עם הנכדים שלך בשמעון פרס מושבע לתפקיד שגריר האו"ם לרצון טוב, גם אז תוכל לחזור ולמנות כל פרט בתמונה ההיא, אחת לאחת.

הימים ימי הגירוש וחושך על פני תהום. אני יושב לי באחד המכולות בנווה-דקלים ובוהה כמו עגל פעור בחבורת אנשים הזויים ממדינת תל אביב, אחד באמצע שייק בננה, האחר טרוד בקצפת של ההפוך, ועל כולם נסוכה ארשת של אדישות מוחלטת כלפי מה שמתרחש מעבר להרי החושך של גוש קטיף. באותה סיטואציה הרגשתי איך גוש ענק וגדול של שנאת אחים צרופה מתאגד בתוכי ורוצה להתפרץ ולקלל, להחטיף ולשנוא את המנוולים האלו: באמת לא עניין אתכם מה שהולך כאן?

מעט מידי ומאוחר מידי

ואז הגיעו ימי ההלקאה העצמית הקולקטיבית של מה שהיה פעם הציבור הדתי-לאומי שנהפך מאז לכתות כתות של תפילות בעד המדינה ונגדה, להתייצב או לא למשפט ודינה דמלכותא דינה. או לא.

'חבורה של מטומטמים!' צעקה השפיות. 'ברור שאנחנו וההתנחלויות שלנו לא מעניינים את שוכני מדינת תל אביב, כי אף פעם לא באמת טרחנו לדבר איתם, לשמוע אותם, לחדור אליהם, להתמזג'. עם התובנה הזו, הגיעה בדיליי תופעת ה'פנים אל פנים'. אבל כמו כוסות רוח למת, מעט מידי ומאוחר מידי.

כולנו שמענו והוצפנו בשבועיים האחרונים במפלים סמנטיים בעד ונגד מצוקת הדיור, אבל במגזר כמו במגזר יש דברים שלא משתנים כמו זריחת השמש וגם נהנים מאותם סגולות: אפקט הייבוש.

מלווה בחיציהם המושחזים של הציניקנים הסינים הסרוגים, אלו שלא מסוגלים לעכל ולבלוע שיש עוד חיים מלבד לאומיות ימנית וארץ ישראל וגם החיים האלו הם חלק מהתורה הגדולה שלנו. החיים האלו מדברים על שאלה בוערת לא פחות ופשוטה הרבה יותר: האם באמת אפשר לגור בירושלים (או בתל אביב, או בדימונה) רק בתור רווק/ שוכן ביצה/ אנגלוסקסי (מחק את המיותר) או שאולי בא לנו למשל להשתעשע ברעיון להמשיך ולגור בנחלאות גם בתור זוג נשוי?

זהירות: ללא ניצוצות

לא קשור לתורת המלך, לא קשור לימנים, לא קשור גם ל'אם תרצו' או ל'מטה הלאומי בליכוד', לא קשור לכלום. סתם אתם יודעים, צורך קיומי שקשור לסוגיה חברתית פשוטה, פשוטה כמו למשל... לפתוח קבוצה שמורידה את מחירי הקוטג' או עוצרת את הנסיקה המטורפת של מחירי הדלק.

אין כאן להט דתי, אין כאן מצוות ישוב הארץ, אין כאן ניצוצות ורעמים של הרש"י הראשון מלווה בקמפיין של אברהם פריד: 'לך אתן את הארץ הזו'. רק משהו חברתי ותו לא.בדיוק כמו כל הדברים הירוקים בכנסת שקשורים לאיכות הסביבה, שהשד יודע למה תמיד או על פי רוב נראה שרק חכי"ם מהשמאל עסוקים בהם.

"תגיד" שאל אותי חברי המדותל"ש: "למה בכל הסיבוב שערים אני רואה את כל צעירי הציונות הדתית, בכל ההפגנות על ארץ ישראל, בכל דבר שמריח או נודף ממנו בדל ריח של ארץ ישראל וכאן ברוטשליד, טוב יש כמה אבל הרוב מורכב מסטודנטים שמאלנים, דתלשי"ם ועוד כמה בין לבין?"

"כי..." ניסיתי לענות לו, "כי....אמממ, רגע נו, הנה, הודעה רשמית של בני עקיבא ותנועת רננים שפורסמה השבת: "לצערנו המאבק הנוכחי משמש כאצטלה על ידי ארגוני שמואל מובהקים אשר בגיבוי התקשורת פועלים על מנת לנגח את ציבור המתיישבים וכן בניסיון להפיל את השלטון בישראל אשר לא משרת את מטרותיהם".

אמרתי לו ובטעות נפלט לי: "נה נה בננה, אתה בעצמך!"
הוא הסתכל עליי ואמר: "אוקי, נניח. אז למה אתם לא יוזמים למשל מחאה חברתית בסדר גודל כזה משל עצמכם? או מחאה ירוקה?"
"כי... אממ..." ניסיתי לענות לותוך כדי שאני מחפש בבהילות את מספר הטלפון של דוברות של בני עקיבא, אבל רק הגעתי לתא הקולי.

אחד מאקסיומות החיים הראשונות שלמדנו בגן של אהובה, היה: שמור לי ואשמור לך. היום אני עושה מחאה ואתה מראה סולידריות, מביע עניין ומוכן לעזור לי ומחר אני אעזור לך. פשוט נכון?

לפי חלק ממושכי הקולמוס של הציניות הסרוגה שגם כאן כמה מפתיע, מיהרו לרוקן את השובתים מכל אידיאות מהותיות ולעטוף אותם בקונספירציות תקשורתיות ובבוז גדול, כדאי שנעבוד כבר עכשיו על אסטרטגיות נכונות בעימות הבא שלנו בגיזרת מיגרון-בג"ץ-מאחזים, בגלל שלפי מצב האדישות הנוכחי למחאת הדיור, גם בעימות הבא נצטרך להתפלל מאוד חזק לאלוהים: רק הוא כך נראה, ירצה לעזור לנו.

השאר, שוכני מדינת תל אביב? הא, הם רק ישתו אייס, ילחכו את הקצפת של ההפוך ויעשו לנו נה נה בננה.