למה לא כל יום מצה?

אם הלחם כל כך שלילי אז למה אנחנו אוכלים אותו במשך כל השנה, ואם המצה כל כך חיובית למה אנחנו מסתפקים בשבעה ימי מצה בלבד

חדשות כיפה אלישיב רייכנר 07/04/06 00:00 ט בניסן התשסו

אנחנו אוכלים מצות בפסח, כך סיפרו לנו בגן, כי הבצק של בני ישראל לא הספיק לתפוח, כשיצאו ממצרים. זה נכון, אבל לא לגמרי. האמת היא שאלוקים ציווה לאכול מצות בפסח עוד לפני שבני ישראל התחילו לארוז. המצות נאכלות בחג הזה, כי הן מסמלות את התהליך שעברו בני ישראל כשיצאו ממצריים. תהליך הכנת המצה הוא תהליך מהיר, מיידי, שדורש שליטה מוחלטת של האופה בעיסת הבצק. גם היציאה הלילית של בני ישראל ממצריים הייתה מהירה, מיידית, ובעלת שליטה מוחלטת של האל המחולל.

מעבר לתהליך ההכנה שלה, המצה עצמה היא מוצר עם מסר. המצה היא בעצם לחם נטו, ללא אוויר, ללא נפח וללא התערבות של תהליכים חיצוניים. לעומת הלחם המתנשא והנפוח, המצה היא סמל לאמת הנקייה, ולצניעות. ההתנקות מחמץ לקראת פסח היא אמנם תהליך פיזי שנעשה באמצעות חתיכות בד וחומרי ניקוי, אבל היא אמורה לעורר את האדם גם להתנקות נפשית מהחמץ הפנימי שלו. חג הפסח קורא לאדם להסיר מעליו את הנפיחות ואת הפוזה החיצונית, ולהישאר עם האמת הפנימית שלו בלבד, נקי ומתומצת, ממש כמו המצה.

אבל ההסבר הזה מעורר גם שאלות שדורשות התייחסות. אם הלחם כל כך שלילי אז למה אנחנו אוכלים אותו במשך כל השנה, ואם המצה כל כך חיובית למה אנחנו מסתפקים בשבעה ימי מצה בלבד.

כנראה שצריכים להכיר בכך, שהעולם בו אנו חיים הוא בסופו של דבר עולם של לחם ולא של מצה. בהכנת הלחם מעורבים תהליכים טבעיים של תפיחה והחמצה ודווקא ההכנה הלחוצה של המצה היא התהליך הלא טבעי. העולם שלנו הוא בסופו של דבר עולם של תהליכים, והחיים שלנו אחרי הכול, מורכבים כמו הלחם, ולא פשוטים כמו המצה. פעם בשנה אנחנו נקראים לעשות ניקיון נפשי יסודי, אבל להקדיש את כל החיים לניקיון, זה כבר באמת מוגזם.