תמו ימי הבחירות המעייפים. עייפות אחרת באה: הלילה הקצר של שינוי שעון קיץ, ניקיונות פסח וסילוק החמץ מן הבית. לקראת החג, על רקע המשא-ומתן הקואליציוני שהוטל על בנימין נתניהו והשבעת חברי הכנסת החדשים, יש לעיין במצב האומה היהודית.
במסכת ראש השנה בתלמוד הבבלי, כתובה מחלוקת, שלכאורה לא ברורה דיו בעניין זמן בריאת העולם - כך המחלוקת נקראת:
"תניא, רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נברא העולם, שנאמר (בראשית א, יא): 'ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי' איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות? הוי אומר - זה תשרי. רבי יהושע אומר: מנין שבניסן נברא העולם שנאמר (בראשית א, יב): 'ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי' איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות? הוי אומר - זה ניסן". [דף יא, ע"א]
עיקרה של המחלוקת היא, כפי שכתבתנו, בעניין זמן בריאת העולם. רבי אליעזר אוחז בדעה שהעולם נברא בחודש תשרי. לעומת זאת, רבי יהושע אוחז בדעה שהעולם נברא בחודש ניסן. הצד השווה: שניהם נתמכים בטקסט המקראי. נשאלת השאלה המתחייבת: מהו החידוש בעניין המחלוקת? יותר מכן, מהי החשיבות בדבר הדיון הזה?
ניתן לפרש על-פי היסוד הפנימי של שני החודשים: תשרי לעומת ניסן. חודש תשרי, הוא זמן סליחה, תשובה ותיקון החטאים. בתפילת המוסף הארוכה שבראש השנה, הקהל מתפלל: "היום הרת עולם", העולם נמצא בהיריון ובהתפתחות בהמשכה של התפילה נאמר: "היום יעמיד במשפט על יצורי עולמים", כלומר הדגש הוא על העולם והאוניברסליות. עיקרה של התפילה אל אומות העולם, כולם עומדים כשווים בפני משפט האל ומקווים למחילה, הכלה והבנה.
מאידך, חודש ניסן, הוא זמן הגאולה, יציאת מצרים, חירות של עם ועצמאות. העם העברי יצא מעבדות מצרים אל המדבר הכהה, שם נכפה הר כגיתית, במצוות, ונהפך לעם יהודי. עם פרטי, בחירי וסגולי. הרעיון הזה מתבטא בברכות התורה בלשון "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". כלומר הדגש הוא על הלאומיות.
יוצא מכך, שרבי אליעזר אוחז בסברה כי העולם נברא עבור כל יצורי העולמים - בלי הבדל דת, גזע ומין. כולם שותפים למעשה גאולת האנושות, אין הבדל בעמידה לפני האל. אין היררכיה, כי אם שיווין מוחלט. לעומתו, רבי יהושע אוחז בסברה כי העולם נברא בעבור העם היהודי בלבד - הוא המוקד, הוא הנמען והוא הכתובת להוויית המציאות. בניסן נגאלו אבותינו ממצרים, ובניסן העם היהודי ייגאל שוב, כי התרחשות היקום סביבו ובשבילו.
אברהם בורג בספרו רווי הפולמוס "לנצח את היטלר" [הוצאת ידיעות אחרונות, 381 עמ', תל אביב, 2007] עומד על המחלוקת ומסכם אותה: "המחלוקת בין שני הרבנים הקדומים האלה אינה על התאריך והעיתוי, היא על התוכן והמהות. האם אנחנו עם הגטו והבדלנות, 'עם ניסן' מנותק, רדוף ומתנשא; או שאנחנו חלק ממשפחת האומות ואחראים עם כולם לאנושות כולה ולמצבה, כי אנחנו 'אומת תשרי'"
לאן מודעות פני הממשלה החדשה? - אינני יודע. אני לא נביא, או מיסטיקן. אבל אני יכול לעמוד על שתי אמירות מרכזיות שנאמרו במהלך הימים האחרונים. מחד, אמירתו הפרועה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום הבחירות כי: "שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין V-15, יש לנו 'צו 8', יש לנו רק אתכם".
מאידך, לאחר ימי הבחירות, אמירתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין כי: "עברנו מערכת בחירות סוערת ורוויית יצרים. זו העת להתחיל תהליך איחוי וריפוי של החברה הישראלית. הממשלה שתתגבש אמנם נבחרה על ידי רוב הציבור אך היא תצטרך לתת מענה לכל הציבור בישראל - יהודים, ערבים, ימין ושמאל, צפון ודרום, מרכז ופריפריה".
מתוך כך, עולות מאיליהן השאלות: מי אנחנו רוצים להיות - אומת תשרי או עם ניסן? דברי נתניהו או דברי ריבלין? - הלוואי שנדע לבחור נכון.