לפני פרישתו של הרב דייכובסקי מתפקידו כדיין כתב איגרת לחבריו הדיינים, "דרך השיפוט הראויה", אשר פורסמה בתחומין כ"ח. הרב דייכוסבקי הינו דיין מוערך ביותר, מקובל על כל החוגים, ידוע הן בגדלותו בתורה והן ביושרה שלו. יש הרגשה קשה שעם פרישתו הוא משאיר אחריו וואקום שאין מי שימלא אותו.
האיגרת של הרב דייכובסקי היא מרתקת. אילולי הייתי בטוחה שהרב ידחה בתוקף את הצעתי - הייתי מציעה לו את התפקיד של דובר ארגוני הנשים. זאת, מאחר והנקודות אותן בחר לציין באיגרתו הן נקודות ביקורת חשובות של ארגוני הנשים על המתרחש בבתי הדין הרבניים. הרב דייכובסקי אמנם בחר לנקוט בלשון זהירה ביותר ובניסוחים עדינים מאד לגבי המתרחש בבתי הדין, אולם מבין דבריו עולה ביקורת חריפה ביותר.
בפנייה של הרב דייכובסקי לדיינים "לא תגורו מפני איש" הוא מתכוון לכך שדיינים רבים אינם מקבלים בעצמם החלטות אלא נתלים באישיות רבנית חרדית ידועה. מתוך כך עולה כי הם אינם מבינים את המשמעות העמוקה של היותם דיינים ופוסקים. לא רק שהדבר הזה הוא בניגוד מוחלט לצו התורה, אלא שהוא אינו מאפשר לקיים מערכת משפטית של צדק.
כאשר הרב קורא להקפדה על עברית שאינה משובשת בפסקי הדין הוא מתכוון למצב הבלתי נסבל של פסקי דין רבניים שחלקם בלתי ניתנים להבנה. יתכן שהוא מבין שהדבר נובע משלוש סיבות: א. זלזול מוחלט שיש לדיינים מסוימים בכל עניין הנראה להם קשור לסדר הדין ולכללים. זאת משום שהרי "אני ועוצם ידי פסקנו כרגע הלכה, אז למה זה חשוב שהדבר יהיה כתוב? ולמה זה חשוב שמישהו אחר יבין את זה?" ב. חוסר יכולת של דיינים רבים לכתוב בעברית רהוטה הנובעת מחוסר היכולת של דיינים רבים לכתוב בעברית רהוטה. לא כאן המקום להסביר את מקור הבעיה הזאת. ג. דיינים רבים מבינים שיש פער עצום בין "השפה ההלכתית" לבין "השפה האזרחית", והם אינם יודעים כיצד להתמודד עם זה, ועל כן בוחרים לערפל את דבריהם, לכתוב באופן טלגרפי ולהשאיר את הדברים ליודעי ח"ן. יודעי ח"ן יבינו את עומק דבריהם או שלא. יודעי ח"ן שלא יבינו יאמרו לעצמם שכך ההלכה ואין ראוי לחלוק עליה.
כאשר הרב קורא לבתי הדין האזוריים לציית להחלטות של בית הדין הגדול הוא נוגע בסוגיה ענקית ובעייתית של זלזול מוחלט (כבר אמרנו) של דיינים בכללים להם הם כפופים. למצער, דיינים רבים אינם מבינים שמערכת משפטית, גם אם היא הלכתית, שמיימית וכולה אמת לאמיתה, אינה יכולה לתפקד כראוי ולשרת את הצבור בעשיית דין צדק מבלי שתהיה כפופה לכללי סדר הדין. הבעיה הזאת יוצרת עיוות דין גדול, ואין כאן מקום להרחיב בנושא.
ולסיום, הרב הקדיש מקום נרחב לטיפול הראוי של בתי הדין בסרבני גט וסיכם: "סוף דבר: אין לתת יד לפושעים המבקשים לעגן את נשותיהם בחסות ההלכה". ואני אומרת - סוף דבר: דבריו של הרב דייכובסקי ראויים להילמד לעומקם.
רבקה לוביץ היא טוענת רבנית, עובדת ב"מרכז צדק לנשים"