היו ימים שבהם נרתמו כל מוסדות החינוך הדתי-לאומי לפעילות פוליטית לקראת הבחירות. תלמידים לפני בגרויות באנגלית ומתמטיקה בילו את זמנם בצמתים, קושרים שלטי בחירות ענקיים ומציעים סטיקרים לנהגים. פוליטיקאים התדפקו על דלתות התיכונים והאולפנות ביודעם ששם ימצאו את העובדים המסורים ביותר, שיעבדו בשבילם בחינם, ימים ולילות ללא הפוגה. אבל במערכת הבחירות הנוכחית, כך נדמה, בוחרים התלמידים להישאר בין כתלי בית המדרש או בכיתות המחוממות. מסירות נפש פוליטית איננה בנמצא.
"מישהו תלה על הלוח מודעות שלט של הליכוד, שחזק בביטחון ובכלכלה, ועוד אחד אצלנו עסוק בלחלק חוברות הסברה של האיחוד הלאומי, אבל באופן כללי לא מתעניינים אצלנו", אומר אורי, תלמיד בישיבת מקור חיים. מנהל התיכון בישיבה, ד"ר דוד נחמן, מאשר את הנתונים, וטוען כי המצב לא נובעת מהנחיה כלשהי של ההנהלה האוסרת על קיום פעילות פוליטית: "התלמידים פשוט לא מגלים מעורבות יותר מדי. הר"מים, כמובן, מדברים על הנושא בכיתות ומתייחסים בשיעורים, אבל התלמידים כנראה קצת רדומים".
 |
|
לא ממהרים להתנדב (צילום: Shalom, ויקפדיה העברית)
|
גם בישיבת חורב הירושלמית אין פעילות פוליטית בבחירות לכנסת. "אחד מהחברה ניסה לשכנע אנשים להתפקד לבית היהודי, וגם הייתה שיחה של בוגי יעלון שבא לישיבה. אבל אישית, אני לא מכיר כל כך אנשים שיוצרים לפעילות פוליטית", אומר איתן, תלמיד בישיבה.
רעיה מאולפנת בהר"ן יודעת לספר כי ביום הבחירות ייצאו השמיניסטיות בלבד לחלק סטיקרים לנהגים. בשכבה בה היא לומדת אין אף פעילה פוליטית אקטיבית. "יש בנות שיצאו להתנדב ולעזור בשדרות", היא מספרת, "אבל לא בקטע של הבחירות, רק בגלל המלחמה".
התלמידים מיואשים
משה שמרלינג, המנהל האדמיניסטרטיבי של ישיבת "בני צבי" בבית אל, יודע לספר על מעורבות אקטיבית נמוכה של התלמידים בבחירות תשס"ט. "הלימודים מתקיימים כסדרם, לא כמו גוש קטיף או מערכות בחירות קודמות שבהן הייתה מעורבות הרבה יותר משמעותית. הפעם, נראה לי, אין אש בעיניים. מבחינה פוליטית כולם מתעניינים, והרוב הגדול נוטים לצד האיחוד הלאומי, ואפילו מחלקים פה ושם סטיקר או יוצאים לכמה שעות עשייה בשבוע, אבל לא בשיבוש הסדרים הרגילים". שמרלינג מספר כי בדרך כלל נמצאת הישיבה במוקדי מאבק למען ארץ ישראל: "בגוש קטיף המסירות של תלמידים הייתה ענקית. אנשים נעצרו, היו על הגג בכפר דרום. בעמונה תלמידים הוכו, וגם בבית השלום תלמידים שלנו היו עד שאחד מהם נפצע באורח קשה מאבן שזרק עליו ערבי. אבל היום, בקטע הפוליטי, יש הרבה פחות התלהבות".
למה?
יש איזה ייאוש מסוים מהמערכת הפוליטית. התחושה האישית שלי, שאולי אני משליך אותה על התלמידים, היא שאחרי שאריק שרון ניצח בגדול ואחר כך עשה סיבוב של 180 מעלות, אנשים מרגישים שהעבודה האמיתית שצריכה להיעשות היא לא בפוליטיקה. פוליטיקה לא פותרת את הבעיות, והעשייה עצמה בשטח יותר חשובה. לכן מגוש קטיף, עמונה ובית השלום תלמידים חזרו פצועים וחבולים, ובקטע הפוליטי רואים הרבה פחות להט בעיניים".
במילא ביבי ינצח
אריאל, תלמיד בישיבת ההסדר אלון מורה, מספר כי ראש הישיבה, הרב אליקים לבנון, איננו יוצא בהכרזות פוליטיות נחרצות, וכי הפעילות הפוליטית נמוכה בהרבה מהפעמים הקודמות: "השנה עושים קצת טלפונים למצביעים פוטנציאלים ומנסים לשכנע אותם להצביע לאיחוד הלאומי, אבל מדובר רק בארבעה חברה שמתחלפים ביניהם ונותנים כמה שעות מידי יום. בבחירות הקודמות יצאו אוטובוסים של הישיבה לצמתים, כל הישיבה יצאה לשבוע בנתניה כדי לשכנע. המצב הרבה יותר רדום עכשיו, תלמידים לא להוטים על העסק".
 |
|
לא ממהרים לעזוב את הסטנדר (צילום אילוסטרציה: קובי הראתי)
|
"יש רשימות מסודרות מהאיחוד הלאומי", אומר צבי יהודה גרוסמן, האחראי על הפעילות הפוליטית בישיבת אלון מורה, "אנחנו קיבלנו את אזור ראשון לציון. אנחנו מתקשרים לאנשים שהולכים להצביע ט ומוודאים שהם אכן יעשו את זה. אנחנו מנסים לשכנע את מי שמתלבט ומתנדנד, משכנעים וממפים את השטח".
אני מבין שהפעילות הזו לא אינטנסיבית מדי
"נכון. יש רק ארבע שעות פעילות כל יום, כל פעם אנשים אחרים. רוב התלמידים לא מתקרבים לסיפור הזה, רוצים ללמוד, ולא מבינים את גודל השעה".
למה, לדעתך?
"במערכת הבחירות הקודמת היה את הפחד ממפלגת קדימה, היו הבטחות של אולמרט להתכנסות שנייה. הסכנה הייתה הרבה יותר מוחשית, ולכן אנשים הרגישו את הצורך הגדול בהתנדבות. אנשים לא היו פה כמעט שבועיים, הלכו לעשות פנים אל פנים, עמידה בצמתים, דיבור עם אנשים ברחוב. עכשיו אנשים אומרים שממילא ביבי יעלה לשלטון, ולכן אדישים יותר".
הפילוג פגע ברצון להתנדב
שראל שפיר מישיבת בית אורות הוא רכז הצעירים של הבית היהודי, ואחראי על פעילות הצעירים במפלגה, גם בתקופת הבחירות עצמה וגם אחריה. אני תופס אותו במצודת זאב, שם, יחד עם עשרות פעילים צעירים הוא מחלק אקטימל לעוברים ושבים "כדי לחזק את ביבי". בניגוד לרושם המתקבל על ידי תלמידי הישיבות, שראל מדגיש כי הוא מופתע מהכמויות הרבות של בני נוער שמבקשים להצטרף לפעילות השטח של הבית היהודי: "מאות חברה, מירושלים, אלקנה, מהצפון, מבאר שבע, והמון מהמרכז - פתח תקווה ורמת גן".
תלמידי ישיבות טוענים שהפעילות הרבה פחות אינטנסיבית מהשנים הקודמות
נכון. לדעתי מדובר באדישות כללית בגלל המלחמה. עד שנגמרה המלחמה בדרום, הסתובבת ברחוב ולא ידעת שיש בחירות החודש. אחוזים מאוד גדולים בציבור שלנו לחמו בעזה, ולכן ההתעסקות הייתה רחוקה מאוד מהבחירות. אבל מיד אחרי המבצע התחיל השטח להתעורר, ואנחנו מקווים לתוצאות טובות".
נכון, לדעתך, להשתמש בתלמידי תיכון לפעילות פוליטית?
"אני לא חושב שהמילה להשתמש שייכת פה. בני נוער מעוניינים מעצמם לתרום ולהשפיע על עם ישראל. אפשר להגיד גם שתנועות נוער משתמשות בבני נוער לקידום האגנדה שלהן. יש כאן כוחות חיוביים שבאים מרצונם החופשי, ואין סיבה שלא לאפשר להם. חלקם באים על חשבון הלימודים, חלקם לא, אבל בכל מקרה מדובר בשבועות אחרונים ככה שהפגיעה לא קשה ביחס לחשיבות הגדולה שיש לפעילות שלהם במערכה לקראת הבחירות.
ומה קורה בישיבה בה אתה לומד, בית אורות?
"בבית אורות הדעות חלוקות, חלק מהתלמידים מתנדבים חלק לא, אבל אפשר לומר שהפוליטיקה היא לא מרכז העניין. יחסית לבחירות הקודמות יש פחות התעוררות, ותרמה לכך בעיקר העובדה שהאיחוד הלאומי והבית היהודי רצו בשתי רשימות נפרדות. זה פגע ברצון האנשים לתרום ולהתנדב. אבל למרות זאת אני מקווה שנצליח בגדול".