אלף ₪ לצפון

היות ועונת הצימרים צועדת בצעדים ענקיים לקראת שיאה (אחרי ט באב, בעיקר בישובים הדתיים) ומכיוון שיותר ויותר אנשים קרובים נוהגים להשתמש בביטוי "לקחת משכנתא" כשהם מדברים על נופש בצפון, החלטתי לחרוג ממנהגי, ולגעת במספרים השנואים עליי עוד מימי שיעורי החשבון ולבחון אחת ולתמיד- האם זה באמת כ"כ יקר?

אז נפתח בסקר קצר. במדגם קטן שערכתי ומתחלק לצימרים לזוגות לפני ואחרי ט באב, וצימרים למשפחות לפני ואחרי ט באב.

זוג שיחפש צימר לפני ט באב ישלם מחיר שנע בין 350-1100 ₪ ללילה. אחרי ט באב המחיר כבר מאוד תלוי במספר הלילות אותם תבחרו לבלות בצימר, כשהעיקרון הוא - ככל שתשהו יותר, תשלמו פחות לכל לילה.

עונת הצימרים מעבר לפינה

הסיבה לטווח המחירים הגדול היא ההבדל העצום בין הצימרים - מצימרים פשוטים מאבן בלי אביזרים מיוחדים, ועד צימרים שנבנו במיוחד לזוגות עם כל הפינוקים האפשריים, כולל צימר נייד על גלגלים.

המחיר ללילה משפחתי לפני ט באב נע בין 450-600 ₪ ללילה כבסיס, ותוספת של 70-85 ₪ לכל ילד. אחרי ט באב תשלמו 650-750 לזוג כולל 2 ילדים. בכל המקרים מדובר בצימרים יחסית חדשים בשוק (הותיקים יותר מנהלים יומן הזמנות לעונה הזאת כבר משנים קודמות), מבני עץ + גקוזי, מרפסת, חצר פרטית ונדנדות, אך לא כוללים את מחיר הארוחות.

חשוב להזכיר שזהו טווח המחירים שמיועד בעיקרו לציבור הדתי ואינו כולל ישובים אחרים. סביר להניח שככל שנצפין או נגיע לישובים שאינם דתיים שם עובדים גם בשבתות- המחיר יעלה.

מנסים לחיות

ועכשיו השאלה המתבקשת: "אבל למה?"

למה בעצם המחיר נושק לאלפים ולא לעשיריות?

למה נקבעו המחירים האלו ?

על פי מה הם נקבעו?

"חשוב לי להתחיל מזה שאני לא יושב בבית וממציא מחירים ללילה לפי מה שבא לי" אומר גדי, בעל צימרים בצפון. "המחיר הבסיסי ללינה נקבע בעיקר מתוך הניסיון שלי להגיע לנקודת איזון כלשהי - בה סכום ההכנסות השנתי משתווה לסכום ההוצאות. רק אז אני מוסיף למחיר את אחוז הרווח המסוים אותו אני מעוניין לקבל, בהתחשב בעובדה שהצימרים לא פועלים כל השנה ואני זקוק לכסף לאוכל לילדים ולהשקעות עתידיות. זו גם הסיבה אגב, שלא כל המשפחות מצליחות להתפרנס רק מהצימרים, והרבה זקוקים להכנסה נוספת בשביל לסגור את החודש".

עד כמה העובדה שרוב הצימרים לא פעילים כל השנה תופס מקום כשמגיעים לעניין המחיר?

"העניין בהחלט תופס מקום מרכזי. משכורת שנתית ששכיר פורס ומקבל על פני שנה שלימה, אני אמור לקבל בכמה חודשים בודדים במהלך השנה, כשסך כל הימים בהם הצימרים פעילים לעומת מקומות אחרים הוא לא רב. אני אישית, גם פועל עם רק עם חתך אוכלוסיה מסוים (הקהל הדתי והחרדי), כי המושב שלי דתי וחילונים כמעט ולא יבואו לכאן בסופי השבוע, מה שמצמצם את אופציית ההכנסות שלי באופן משמעותי.

בנוסף, אני רוצה לציין שהצימרים דורשים התעסקות גדולה הרבה מעבר למה שהם מכניסים, לפחות בשנים הראשונות. צריך לממן פרסום, צריך להעסיק מנקות וגנן, אני מקיים שיחות טלפון רבות, עניין שגוזל שעות מרובות, ויש את כל הנהלת החשבונות והקבלות- שגם הם דורשים זמן לא מועט. בהתחשב בזה שלא תמיד ההכנסה מהצימר היא הכנסה העיקרית של המשפחה, ההתעסקות עם הצימרים גוזלת המון אנרגיה.

לא מעט משפחות נשברות והופכות את העניין לעיסוק מרכזי של אחד מבני המשפחה, למרות שכמו שאמרנו - לא תמיד (במיוחד בשנים הראשונות) זה משתלם כלכלית".

כל הפינוקים האפשריים (צילומים: מרום ספא במושב ספסופה)

אז למה בעצם טווח המחירים כל כך רחב? לא בגלל שבין בעלי הצימרים יש טיפוסים שהם "גנבים" ויש כאלו "מתחשבים"?

"מחיר הלינה בצימר ממש לא תלוי באופי של בעל הבית, אלא כמו שאמרתי מקודם- עניין של נקודת איזון.

מי שמתעסק עם צימרים, יודע שיש צימר שהבניה שלו עלתה רק 10000₪ כי שיפצו מחסן קטן בחצר, ואז תוכל לישון בו ב350 ₪ ללילה, ויש צימר מעץ שרק הבסיס שלו (שלא כולל את החלונות, הרצפה, הגקוזי ושאר האבזרים הנלווים שחובה היום בכל צימר) עולה בין 45,000 -70,000₪.

תוסיפו את מחיר ההוצאות החודשיות על מים, חשמל, ארנונה, גינה, כבלים, נקיון, כביסה ומע"מ - ותבינו לבד שלא תמיד מה נראה שאני מרוויח, אני באמת מרוויח".

עדיין, "350 ₪ ללילה" לסגירת מחסן? לא נסחפנו?

"גם מי שסגר מחסן יש לו הוצאות. את חברת החשמל לא מעניין אם זה מחסן או צימר מעץ. ההוצאות השוטפות והבסיסיות (חשמל, מים, ארנונה) עדיין נשארות בתמונה.

מעבר לזה יש כמובן את העניין של ביקוש - אם כל הצימרים באזור תפוסים בעונה החמה ויש כמה זוגות שמעוניינים באותו "מחסן" מאבן, למה שבעל הבית ייתן את זה במחיר אפסי כשהוא יכול להרוויח יותר? מחיר שכירות של דירה לא עולה פלאים ככל שמתקרבים לאזור המרכז, ובכל זאת אנשים לא מוותרים על מגורים שם? העקרון פה מאוד דומה, רק שלנו משום מה יצא שם של גנבים".

איך זה שבמשך השנים, ככל שקמים יותר צימרים, המחיר דווקא עולה?

"המחיר עולה לא בגלל שיש פחות או יותר צימרים, אלא בגלל שהמחיר של כל דבר במדינה עולה במשך השנים.

זה כמו לשאול איך נסיעה באוטובוס עולה היום באזור ה-6 שקלים, כשפעם היא עלתה רק שקל ומשהו? הרי היום יש הרבה יותר אפשרויות תחבורה!

אבל בגלל שמחיר הדלק עולה עם השנים, מחיר העסקת הנהגים ומחיר הדפסת הכרטיסיות עולים גם הם בהתאמה- כך גם מחיר הנסיעה באוטובוס. אותו דבר קרה ויקרה גם בתמחור הצימרים."

לא גנבים, אבל גם לא מסכנים

מה יש לך להגיד כלפי הטענה שאנשי הצפון מנצלים את המלחמה לבכות שהם "מסכנים" ושיבואו לתמוך בהם, ואח"כ בכוונה מעלים את המחירים?

"זו טענה טיפשית ביותר, אני לא ביקשתי מאף אחד להגיע לפה במיוחד. אני לא רואה במגורים פה עונש, אלא ברכה. בעיני לגור בצפיפות ובלחות של המרכז - זו מסירות נפש הרבה יותר גדולה מאשר לגור בצפון הפתוח עם הנופים המדהימים האלו. שום איום מלחמה או קטיושה לא יגרמו לי להפסיק לחייך כל בוקר כשאני רואה את הנוף מהחלון.

היחידים שיש לי טענות כלפיהם בקשר למלחמה אלו שרי הממשלה ופקידי הבירוקרטיה שעיכבו את הפיצויים ובכך גרמו לנו לעוגמת נפש גדולה.

מיתר האנשים אני מצפה להמשיך ולבוא לנפוש פה בגלל שאני רוצה לחלוק אתם את היופי והשקט. אם נשים רגע את הכסף בצד - כייף לי לראות אנשים שבאים לפה ויוצאים רגועים ושלווים מהשקט והאווירה. אם לא הייתי חושב שאירוח בצימר עושה לאנשים טוב, לא הייתי פותח את העסק".

אז מה אתה אומר לאלו שטוענים כלפיך בטלפון שהמחיר שאתה דורש ללילה הוא יקר מידי? אתה מתחיל לפרוס להם את משנתך הכלכלית? איך אתה גורם להם להבין שאתה לא גונב מהם כסף?

"קודם כל, לא כולם מתלוננים על המחיר. מאוד תלוי באופי האדם ובמצבו הכלכלי. אדם שמתלונן על המחיר, בד"כ בעונות השיא- קודם כל אני מבין אותו. יכול להיות מאוד שכלכלית לישון 2 לילות בצימר מעץ עם 7-8 ילדים זה יצא לו (והדגש הוא על לו אישית) יקר. לכן אני מנסה לראות איפה ואיך אני בא לקראתו, ואולי ממליץ לו להוריד לילה אחד, או מציע לקחת צימר יותר קטן ופחות מפואר פה באזור שיעלה לו פחות. אני אישית יכול להגיד שכילד ממשפחה עם 7 ילדים מעולם לא יצאנו לבית מלון או בית הארחה. היינו ישנים עם אוהל בחוף הים או מחליפים דירות עם חברים של ההורים, ואני ממש לא זוכר את זה כטראומה. כדאי לראות עד כמה חופשה בצימר באמת מתאימה כלכלית למשפחה ולא ללכת לפי האופנה כשהמצב בבנק לא מאפשר את זה".

שורה תחתונה

"בואו לפה להנות ולא בתור אידיאולוגיה. אנחנו לא גנבים ואתם לא מסכנים. והכי חשוב - אל תעשו לאחרים את החישובים הכלכליים שלהם. הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר".