באישון לילה התבשרנו על אודות מינויו של אבי מורי שליט"א למנהיג הבית היהודי. בצד החששות שאבינו, איש ישר דרך ונקי כפיים, יצטרך להתמודד כעת עם הפוליטיקה במלוא מובנה, מפעמת בקרבי תקווה גדולה. נפתח חלון הזדמנויות שבו בזכות הבחירה יוכל כל הבית היהודי (במובן הרחב של המילה) להתמקד בכיוון של בנין חיובי, של אהבת ישראל אמיתית ושל חזון משותף לכל תושבי המדינה. המנהיגות שהביאה אותנו עד כה זכתה להישגים גדולים, ואסור לגרוע מזכויותיהם כהוא זה. אבל כעת החליטה המועצה הציבורית, בעידוד ובתמיכה ציבוריים רחבים, לבחור באיש של חזון, של רוח חדשה.
הרשימה הרעננה, שתכלול ב"ה אנשי עשייה מכל קצוות הציבור הציוני-דתי, חייבת אחת ולתמיד לשבור את מחסום תקרת הזכוכית שאנו, בני הציונות-הדתית הצבנו לעצמנו. בכוחנו להפוך שוב לגורם משמעותי בהנהגת המדינה, בביסוס ערכיה, לא להפקיר את עיצוב דמותה היהודית בידי אנשים לא ברי-הכי, ולא להתיר התנהלויות אפלות בקרב קברניטיה. אסור לנו להגרר למחוזות פינתיים, להציב את עצמנו בעמדה מבודלת משאר העם. תורת ה בפינו, והדרך אותה הורונו רבותינו מחייבת עשייה, שינוי והעצמה של החברה הישראלית כולה. מובן מאליו שאין לוותר על העקרונות המשותפים לכולנו, אך צריך להציב חזון פתוח בתחומים החבוטים שממשלות העבר הזניחו בחרפתן: החינוך הציבורי והתורני וההשכלה הגבוהה, הדאגה החברתית לכל יהודי באשר הוא, אהבת הארץ ומחויבותנו לה, היחס הראוי למיישבי הארץ לגבולותיה, הכבוד הנרמס של תושבי עוטף עזה ושאר אזורי העימות, החוסן והמוסר הלאומי, ועוד ועוד. כל אלה צריכים לנבוע מהשקפת עולם ברורה, מחזון מוגדר, ויותר כל - מאהבת ישראל עזה.
ב"ה זכה אבי לשרת ציבור נפלא כל כך ברמה המקומית במשך עשורים עד כה, ומעתה ואילך אי"ה ברמה הארצית. וב"ה זכה הציבור הציוני-דתי למנהיג משכמו ומעלה, איש אשר רוח בו, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם, בעל יכולות אדירות בתורה, בחכמה וביראת שמים, בהנהגה וביחסי אנוש, בחזון.
רבים וטובים הוזכרו כמועמדים לתפקיד, וח"ו אין לגרוע במאומה ממפעלם וממעשיהם הגדולים. אדרבה, כולם אהובים, כולם גיבורים וכולם ראויים, וראוי שהחברה הישראלית תביט בקנאה על גידולי הפאר של מוסדות הציונות-הדתית לדורותיה. נקווה שהמועצה תסיים במהרה לעצב את הרשימה הסופית של נבחרינו העתידיים, את פני העדה. אין ספק שרשימה זו תסחוף אחריה את כלל הציבור, דתיים ומסורתיים, ואף בעלי כיפות "שקופות", שכבוד האומה, מערכת החינוך שלה וערכיה - יקרים לליבו. העיכובים שהתרחשו בשבועות האחרונים יהפכו רק צער של חבלי לידה, שלאחריה תפרוץ שמחת העשייה ביתר שאת וביתר עוז. אולם, לשם כך על הציבור כולו, מנער ועד זקן, להתגייס ולהוביל את מהפכת הבית היהודי. מהפכות אינן מתרחשות לבד. הציבור דוחף אותן, נרתם לקידומן, ולבסוף - מגשים את חזונו.
בעזרת ה נעשה ונצליח.