מושב גיתית
-
אשה נשואה אינה יוצאת במשלוח מנות של בעלה
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן תרצה סעיף ד - כו: ""... ולפי זה יכול האיש לשלוח ב' מנות לרעהו, וישתף גם אשתו במנות הללו שהיא שולחת אותם לרעותה, ושניהם יצאו בהן ידי חובת משלוח מנות. ואין צריך לדקדק שיהיה שיעור ב' מנות לכל אחד מהשולחים."" כמו כן, בקש""ע, סימן תרצה סעיף ד -ל: ""...וגם אשה נשואה אינה יוצאת במשלוח מנות של בעלה בלבד...."" להלן שאלתי. לכאורה שתי הלכות שנראות לי סותרות. שבהלכה הראשונה אשה יוצאת ידי חובת משלוח בעלה ובהלכה השניה היא לא. אשמח אם תוכל לבאר לי מדוע אינן סותרות. תודה,
הרב אבנר פורת
25/02/17 22:20
-
סלסלת ממתקים - משלוח מנות
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן תרצה סעיף ד - כ, כתוב: ""השולח הרבה דברים קטנים בתוך כלי אחד, [כגון שקדים ואגוזים או סוכריות], הכלי מצרפן לחשבן מנה אחת חשובה, דזיל בתר טעמא, שהרי הטעם למצות משלוח מנות, הוא כדי להראות חיבה וריעות, והרי גם בדברים קטנים שנצטרפו בכלי אחד שייך הטעם להראות חיבה לרעהו, והכלי מצרפם לענין זה. ואפילו כמה מינים בכלי אחד חזו לאצטרופי למנה נאה, כיון שביחד יש בהם חשיבות."" להלן שאלתי. האם שאומרים שהכלי מצרפן למנה חשובה הכוונה שמדובר במנה אחת מתוך שתי מנות החובה ונדרש להוסיף מנה נוספת כדי לצאת ידי חובת משלוח מנות, או שהכוונה שזה ממש משלוח מנות שנחשב לשתי מנות? כי לכאורה מובן שמדובר במנה אחת מתוך שתיים כי כתוב בפירוש מנה אחת, אך כיום נהוג לתת סלסלה מלאה בממתקים, ואם נחשבת כמנה אחת הרי לא יוצא ידי חובה. תודה,
הרב אבנר פורת
25/02/17 22:06
-
קידוש על הפת
שלום כבוד הרב, בקש""ע הלכות שבת, סימן רעא - דיני קידוש על היין, יט כתוב: ""...ואם אין לו יין ומקדש על הפת, אינו מברך המוציא. ויש אומרים שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא. וספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד רנד. שלחן ערוך סימ' רעא ס''ג, ובמשנה ברורה שם ס''ק טז]."" להלן שאלתי. 1. אני מבין מההלכה שאם מקדש על הפת, במקום לברך בורא פרי הגפן מברכים המוציא. זה נכון? 2. אם כן, האם מייד לאחר מכן מברכים שוב המוציא כפי שנהוג אחר הקידוש על היין? כי כתוב שיש 2 דעות להבנתי, א. אינו מברך המוציא, ב. ויש אומרים שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא. ואז נאמר ספק ברכות להקל. האם ההקלה אומרת שמברכים המוציא או שלא מברכים המוציא? תודה,
הרב אבנר פורת
23/02/17 14:04
-
מלווה בריבית
שלום האם מותר להשתתף באתר "בלנדר " בתור מלווה ? זה אתר שמקשר בין לווים למלווים כאשר הריביות קטנות יותר ממה שגובים הבנקים , כך שהתשואה על הכסף של המלווה הרבה יותר גבוהה מאשר אם הוא היה שם אותה בפיקדון בבנק ואילו הלווה מקבל הלוואה בריבית הרבה יותר נמוכה מאשר הוא היה מקבל מהבנק . השאלה היא האם מותר יהיה להיות מלווה כזה או שמדובר בהלוואה בריבית ואסור ? ( אז איך הבנקים עושים את זה ? ) תודה רבה
הרב אבנר פורת
21/02/17 22:07
-
סמיכת קערה בפת
שלום כבוד הרב, אביא לפניך 2 הלכות ומקור נוסף: קש""ע, סימן קעא - שלא לנהוג ביזיון באוכלים, ה: ""... ואין סומכין קערה מלאה בפת, כדי שתעמוד יפה, דיש לחוש שמא ישפך מהקדרה על הפת וימאס. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קנו]."". קש""ע, סימן קעא - שלא לנהוג ביזיון באוכלים, ח: ""במקום צורך מותר להניח ככר לחם ולתת עליו ספר כדי לעיין בו, שהרי עושה אדם כל צרכיו בפת, וכל שאינו מידי דממאיס עושים בפת, וסומכים בה הקערה, וקל וחומר לספר שהוא למצות לימוד תורה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קנו בהערה]. "" שיעורים על סדר השולחן ערוך - אורח חיים, עמ 118: ""...וכן מסקנת הרא״ש שההלכה כשמואל שבשימוש שאינו ממאיס את הפת עושה כל צרכו בפת, וכן מותר לסמוך הקערה בפת אם אינו ממאיסו. ..."" להלן שאלתי. נראה שבהלכה השניה שהבאתי וגם לפי אורח חיים, מותר לסמוך הקערה הפת אם אינו ממאיסו. אך בהלכה הראשונה שהבאתי, אין סומכין קערה מלאה בפת. אני מניח שמדובר בשני מקרים שונים ואשמח אם תוכל לבהר לי את הגדרת המושג סמיכה ומה ההבדל בין שני העניינים בשתי ההלכות השונות בעניין סמיכת העקרה לפת. תודה,
הרב אבנר פורת
21/02/17 08:58
-
דרגת האיסור בהלכה
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה, י' כתוב: לא יאכל וישתה מעומד, ולא יאכל את המאכל כולו עד קיצו, אלא ישייר מעט. להלן שאלתי. ראיתי הרבה שאוכלים בעמידה, וקראתי על זה קצת וכתוב באמת שזה רק מטעמי בריאות ואין איסור הלכתי לכך. השאלה איך אני יכול הייתי לדעת שההלכה הזאת היא אינה איסור, שהרי ההלכה נאמרת בפירוש ללא הקלה כלשהי כגון ""טוב לאכול מיושב"" וכד'. אם לא הייתי מברר לא הייתי מסיק שאין פה איסור הלכתי. מכיוון שיש הרבה הלכות אני מטייב אותם לפי תדירות וחשיבות כדי לעבוד בסדר הכי יעיל עבורי ולכן חשובה לי ההבחנה שאני קורא הלכות מה איסור מוחלט, מה המלצה, מה איסור שקשור לחסידות. תודה,
הרב אבנר פורת
21/02/17 08:56
-
לשתות מים ושאר משקאות בפני רבים
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה, ט' כתוב: המנהג פשוט לשתות מים ושאר משקאות בפני רבים, בין בתוך הסעודה ובין שלא בתוך הסעודה. להלן שאלתי. מה מנסים להגיד בהלכה? האם יש הלכה אחרת שאמורים אולי להסיק ממנה שאסור לשתות בפני רבים ולכן ההלכה הזו מחדדת שכן מותר? הרי זה פשיטא שמותר לשתות בפני רבים אם לא נאמר אחרת, לא? תודה,
הרב אבנר פורת
21/02/17 08:52
-
לא ישתה אדם כוס יין בבת אחת
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן קסט-קע - ליתן לאחרים לאכול, והנהגות בעת הסעודה, ח' כתוב: מה שאמרו לא ישתה אדם כוס יין בבת אחת, דין זה לא שייך ביין מתוק שלנו [מיץ ענבים], וכן ביינות שלנו שהם רפויים. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קמט בהערה]. להלן שאלתי. 1. מה הם יינות שהם רפויים? 2. לאיזה יינות ידועים היום יש דין שאסור לשתות כוס יין בבת אחת? תודה,
הרב אבנר פורת
21/02/17 08:44
-
ברכת מאורי האש לפני קריאת המגילה במוצ"ש
שלום כבוד הרב, בקש""ע, סימן תרצג - פורים שחל במוצאי שבת, ג, כתוב: ""...ונכון לברך לפני מקרא מגילה בורא מאורי האש, כדי שלא יהנו מהנר במוצאי שבת קודם שיברכו עליו. וכן פשט המנהג להקדים קריאת המגילה לפני ההבדלה. ובהבדלה שבסוף התפלה ישמיטו בורא מאורי האש...."" להלן שאלתי. הטעם שניתן לברכת מאורי האש לפני קריאת המגילה הוא כדי שלא יהנו מהנר במוצאי שבת קודם שיברכו עליו. על איזה נר מדובר? הרי אם מדובר על הנר שמדליקים בהבדלה, אז ההבדלה היא לאחר קריאת המגילה ולא נהנים ממנו לפני כן. תודה,
הרב אבנר פורת
18/02/17 23:18
-
שבת חתן
שלום לכבוד הרב בשעה טובה הבת שלנו רוצה לקבוע תאריך לחתונה בערך חודש אלול תשרי השנה חשוב לה שתהיה שבת עם פרשת השבוע מתאימה עם תוכן על איזה פרשה הרב ממליץ תודה מראש
הרב אבנר פורת
18/02/17 23:12
-
הלכות דאורייתא
היי, אני אשמח להבין את פרטי הלכות מדאורייתא מקורות, בעניין מספר מקרים: 1. הלכות נידה מדאורייתא, עם חברה, לא נשואה. האם גם חיבוק ונישוק מחיבה אסור? 2. הלכות שמירת נגיעה מחיבה מדאורייתא, גם בלי קשר לנידה. 3. הלכות חילול שם השם ברבים מדאורייתא, מתי זה בא לידי ביטוי? העם כיפה במועדון לילה זה תופס? 4. הלכות המשלם, מדאורייתא, לדבר שיש בו עבירה. לדוגמה, במקרה של מועדון לילה שלוקח דמי כניסה ואדם מגיע באמצע השבוע, וידוע שהמועדון פתוח בשבת ושהוא מעודד פריצות בעם ישראל? 5. הלכות לאדם ההולך למקום שיש בו פריצות מדאורייתא. אני יודע שהלכה זאת הלכה, ואין זה משנה מדאורייתא או בדרבנן, ובכול זאת אני שואל דווקא דאורייתא, מכוון שעבורי זה יותר רלוונטי. מעריך את התשובה, ההתייחסות ומתן תשובה בהקדם.
הרב אבנר פורת
14/02/17 22:39
-
קריאה עם מגילה כשרה
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע, סימן תרצג, סדר תפלות פורים-ח: ""כשאומר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ''ויקר'', ימשמש בתפלין של יד ושל ראש וינשקם. [ע' מגילה (טז:) ויקר אלו תפלין. ובפרש''י שם. וכן מבואר במועד לכל חי (סי' לא אות פח).]. וכשמגיע למה שאומרים ''אגרת הפורים הזאת'' ינענע המגילה. [מג''א (סי' תרצ אות יז). א''ר (שם סק''י)]. והנוהגים בכל יום להחליף תפלין של רש''י בתפלין של ר''ת לפני אשרי יושבי ביתך, גם בפורים ינהגו כן ויקראו המגילה בתפלין דר''ת. ובתיבת ''ויקר'' ינשקו התפלין דר''ת. "" להלן שאלתי. 1. אם הקהל רק שומע את המגילה ולא אומר אותה, האם גם הקהל ימשמש בתפלין של יד ושל ראש וינשקם כשאומר הקורא במגילה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ''ויקר''? ואם התשובה שלילית, האם יש מקרים שאדם בקהל שמחזיק מגילה כשרה גם קורא ביחד עם הקורא הראשי את המגילה ממקומו ויחול עליו דין זה של משמוש התפילין? אם כן, מה קורה אם יש בקהל אדם עם מגילה כשרה אך רק שומע ולא קורא, האם עליו למשמש את התפילין? 2. האם כשמגיע למה שאומרים ''אגרת הפורים הזאת'' ינענע המגילה הכוונה רק למי שקורא במגילה, ולא לקהל ששומע? ואם יש בקהל מישהו עם מגילה כשרה, האם במידה והוא קורא ממנה ביחד עם הקורא הראשי הוא גם צריך לנענע את המגילה האישית שלו? ואם למרות שיש לו מגילה כשרה הוא רק שומע ולא קורא, האם ינענע את המגילה האישית שלו? 3. אותם שאלות גם עבור המקרה השלישי של ""ובתיבת ''ויקר'' ינשקו התפלין דר''ת."" תודה, אבי
הרב אבנר פורת
12/02/17 08:43
-
קדיש
שלום הרב, מדוע כורעים בקדיש? (לדוגמה: לפי הש"ע ב5 מקומות)ואשמח אם תגיד לי איפה זה כתוב?
הרב אבנר פורת
12/02/17 08:35
-
שם
רציתי לשאול על השם יובל לבת שניתן כבר האם הוא בסדר מבחינת הידע שלך כבוד הרב
הרב אבנר פורת
11/02/17 22:44
-
אסור להטמין דבר צונן מבעוד יום בדבר המוסיף הבל
שלום כבוד הרב, נאמר בקש""ע, סימן רנז, י: ""... וכן מותר לכסות בבגדים או בשמיכות צמר קדירה שיש בתוכה תבשיל צונן, או תבשיל שאינו חם חום שהיד סולדת בו, אפילו אם מתכוין להפיג צינתו. ובדבר המוסיף הבל, אין להטמין גם דבר צונן, ואפילו מבעוד יום."" להלן שאלתי. מדוע אסור להטמין דבר צונן מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, וכן מותר לשים אוכל צונן על הפלטה מבעוד יום? הרי שניהם מוסיפים חימום על התבשיל. מה ההבדל? תודה,
הרב אבנר פורת
09/02/17 11:16
-
פנייה לבית משפט
לכבוד הרב שלום, שכנה בבניין בנתה על הגג המשותף, כאשר ביקשה האישור התנאינו אותו בתשלומי איזון. לאחר שסיימה לבנות ולא שילמה פנינו לבית דין, היא כל פעם ביטלה הזימון, בחרה בית דין אחר ועוד, לבסוף כשכבר התחיל הדיון ניסתה כל הזמן למצוא טענות משונות, בית הדין פסק שצריכה לשלם ואז היא הודיעה שלא מכבדת הפסק, בעקבות כך בית הדין נתן לנו אישור לפנות לבית משפט. התחלנו בתהליכים, פנינו לעורך דין וכדו' ואז (לאחר 3 שבועות) שלחו לנו הבית דין מכתב שהיא מבקשת לחזור לבית דין ולערוך איתנו שוב דיון. שכנה זו הצהירה כבר כמה פעמים שתקבל דבר הדיינים רק אם הפסק ימצא חן בעיניה, אמרה על הדיינים שהם שקרנים, ביזתה אותנו לפני אנשים והעבירה אותנו יותר משנה של צער ועגמת נפש האם אנחנו צריכים לחזור לבית הדין או יכולים להמשיך לבית המשפט ולסיים עם זה? תודה רבה
הרב אבנר פורת
08/02/17 15:03