מתי ניקח חופש באוגוסט? לאיזה סבתא נקרא ביום שתסתיים הקייטנה? מי יסיע את הגדולים לבריכה אם שנינו נהיה בעבודה? ואיך, לעזאזל, נצליח לשלם על כל זה? אלו רק חלק מהשאלות שמציפות את ראשו של כל הורה בישראל החל מה-20 ביוני (או ה-30, אם יש לכם רק קטנים) ועד הראשון בספטמבר שהפך ליום חג עבור כל מי שאינו בעצמו מורה. ומעל כולם, מרחפת השאלה שהטרידה הורים עוד במאה ה-20: למה בכלל החופש הגדול כל כך ארוך? יצאנו לבדוק.
יזהר אופלטקה, ד"ר לחינוך: "החופש עוזר למשוך אנשים למקצוע"
נחזור לרגע אחורה בזמן. בעבר החופשות של הילדים נקבעו לפי עונות החקלאות, ובדרך כלל בעונת הקציר כדי שהילדים יוכלו לעזור להוריהם בשדות. גם בישראל, בתקופת היישוב היהודי בארץ, הוחלט לקבוע את החופש במקביל לעונת הקציר. יזהר אופלטקה, ד"ר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מסביר מדוע החופש נותר באורכו גם לאחר ההתקדמות הטכנולוגית וצמצום עובדי החקלאות.
"כשחקלאות הפכה להיות פחות רלוונטית, הבינו שבקיץ יותר קשה לילדים להתרכז, וזה זמן בו יוכלו לנוח מהחום", מסביר ד"ר אופלטקה, "ועל הדרך, יהיה אפשר למשוך אנשים טובים למקצוע ולפתות אותם בכך שיהיה להם חופש בקיץ. החופש גם מתואם עם לוח השנה היהודי. למה זה חודשיים? אני לא כל כך יודע, זה נהוג הרבה לפני קום המדינה".
"מה שנותנים - בדרך כלל קשה לקחת"
היו ניסיונות לשנות את זה, למה לדעתך זה לא צלח?
"קודם כל, מה שנותנים - בדרך כלל קשה לקחת. הרי מדובר פה על זכויות עובדים. מי שחושב שזאת לא צריכה להיות זכותו של מורה לא מבין כמה קשה להיות מורה. הבינו שמורים ותלמידים צריכים חופש. ברגע שהחליטו שזה חודשיים, קשה לשנות את זה. בבית הספר היסודי יש עוד עשרה ימים, כי המורים בבתי הספר העל-יסודיים ראו עצמם כמומחים יותר ולכן מגיעים להם עוד כמה ימים. הכול ויכוחים היסטוריים מהאבן".
"עם ההתחממות של כדור הארץ, אני לא רואה איך ילדים יוכלו ללמוד בחודשיים האלה, גם עם מזגנים. אידיאלית - ברור שהיה עדיף שהחופש יהיה בין ארבעה לשישה שבועות ולא יותר, לתת חופשה אבל לא להוציא את הילדים מהשגרה. היום יש מחסור במורים וגם ככה קשה להביא אותם, אז אם נקצץ את החופש זאת תהיה עוד פגיעה בתנאים. זה לא ריאלי. האם היה טוב לקחת שבועיים, להעביר אותם לשיא החורף ולקצר בעוד שבועיים את החופש הגדול? כמובן. אבל זה כבר עניין של ארגוני המורים".
גפנית גרין, מנהלת אולפנה: "זמן ההכנה לקראת שנה הבאה הוא קריטי ומשמעותי"
גפנית גרין, ראש אולפנת הדר גנים בפתח תקווה, מוסיפה נקודה נוספת שד"ר אופלטקה לא התייחס אליה, והיא הזמן שמערכת בית ספרית זקוקה לו כדי להתכונן בין שנה לשנה. "זמן ההכנה לקראת שנה הבאה הוא קריטי ומשמעותי", טוענת גרין, "השתלמות, אפשרות להתמקצע, לבנות תכניות עבודה נכונות ולצבור כוחות. האם אפשר לקיים את הדברים האלה בפחות מחודשיים? ככל הנראה אפשר, השאלה מה אנחנו נותנים ואיך מנהלים את זה בתמורה במהלך שאר השנה".
גרין מסבירה כי לטענתה החופש הגדול יכול היה להיות קצר יותר רק בתנאי שהיו נעשות התאמות אחרות במהלך השנה. "כלומר, אם לוקחים את התקופה הזאת ומחלקים אותה, ונותנים חופשת מחצית בחורף, יכול להיות שזה ייתן מענה לחלק מהדברים - אבל זמן ההכנה בין שנה לשנה הוא מאוד משמעותי וחלק גדול מהחופש מוקדש לכך. צריך לראות איך מאזנים בין הכוחות. חייב לתת אפשרות למערכת להתכונן ולבנות את השנה הבאה".
"מורים לא שונים משאר המשק"
מנהלת בית הספר מודעת לבעייתיות בפרק הזמן הארוך בו בני נוער נעדרים מהמסגרות. "זה פרק זמן עצום מבחינת התלמידים", היא מודה, "אנחנו יכולים להמשיך לחשוב ולדמיין שהתלמידים שלנו עסוקים רק בטוב במהלך החודשיים האלה - בפועל אנחנו יודעים שיש שם פרק זמן לא מבוטל שלא מנוצל בצורה מיטבית. חודש או חודש וחצי יכול היה לתת מענה, מאשר לשלוח ילדים לתקופת זמן מאוד ארוכה".
שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר: "הוספנו חודש שלם לשנת הלימודים"
שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, נאלץ להתמודד עם טענות ההורים במשך שלוש שנים בהן היה בתפקיד. "לפני שהיו קייטנות, הייתה טענה שהחופש הגדול הוא מאוד ארוך ולהורים קשה להחזיק ילדים במשך חודשיים", משתף אבואב, "לכן הייתה ציפייה שמשרד החינוך יקצר את החופש הגדול ויאריך את שנת הלימודים. זה מהלך מאוד מורכב ויקר".
"הסיכוי לנהל משא ומתן עם ארגוני המורים ולהאריך את שנת הלימודים הוא מאוד נמוך והעלויות מאוד גבוהות", מסביר, "גם אין טעם להוסיף עוד למידה על עשרת החודשים שהילדים לומדים. מתוך המסקנות האלו התכנית שהתגבשה הייתה ליצור קייטנה, בית ספר של החופש הגדול עד כיתה ד'. כך נותנים פתרון למסגרת להורים וגם מוצאים חלופה שילדים יגיעו אליה בשמחה. המשימה הבאה הייתה לקצר את החופשות של חנוכה ופסח, וגם בהן עשינו קייטנות. כשמחברים את הכול יחד, הוספנו חודש שלם לשנת הלימודים".
"ילדים בישראל לומדים יותר שעות ביחס לשאר מדינות העולם"
אבואב מוסיף פרט מידע מעניין: "כשמשווים את סך השעות שילד לומד בישראל ביחס למדינות העולם, הילדים בישראל לומדים יותר שעות. אין טעם להוסיף עוד. צריך למצוא דברים אחרים. הקייטנות הן אפשרות לפתח מיומנויות חברתיות, קוגנטביות, פיתוח עצמי".
ומה לגבי בני נוער שמשתעממים?
"הם לא זקוקים להשגחה. מה שצריך לעשות בכדי להשלים את החלק הזה זה לפתח עוד תכניות אטרקטיביות כמו קורסי מנהיגות, סיירות, פעילויות בתחום תיאטרון, מוזיקה, מחול, אומנות. בני הנוער יוכלו לבוא לשם מתוך בחירה, והעלויות יהיו מאוד נמוכות בכדי שזה יהיה שווה ערך לכל אחד".
עשור קדימה, יש סיכוי שהחופש הגדול יתקצר?
"החופש הגדול מתקצר בעצם מהעובדה שיש קייטנות. זה שילמדו מתמטיקה זה לא אומר שזה הפתרון הנכון. עכשיו צריך למצוא מסגרות, וזה צריך להיות מתוך בחירה, כי להאריך את שנת הלימודים - סיכוי נמוך מאוד".