לפני כעשרים שנים, ב-26 ביולי 1998, נמצאה בתוך שקית אשפה, תינוקת קטנה, רגעים ספורים לאחר שנולדה. היא נמצאה סמוך לחנות מכולת בנתניה, בעודה מחוברת לחבל הטבור, והשיליה מונחת בסמוך. התינוקת הובהלה לבית החולים "לניאדו" בעיר, שם טופלה במשך תקופה. מאז אותו אירוע, לא קרה דבר כזה. אך לפני כשבועיים, נמצא שוב בנתניה, תינוק עזוב בין יומו. אשר הובא לאותה מחלקה, ומטופל אף הוא, על ידי כמעט אותו צוות.
לבית החולים הגיעו פניות רבות, מאנשים שביקשו להגיע ולחבק את הרך הנולד, אך בשל הצורך להגן עליו בצורה מיטבית, סורבו בנימוס. בניגוד אליהם, בקשתה של הצעירה אשר עברה סיפור דומה, התקבלה בהבנה, והשבוע, היא פגשה אותו. חוזרת אל אותו המקום שקיבל אותה מיד לאחר שנולדה, והיה לה לביתה הראשון. "אני לא יכולה להגיד שזה מחזיר אותי אחורה, כי אני לא זוכרת מה היה. אבל זה כאילו השורשים שלי. הרגשתי שאני חייבת לראות את התינוק הזה", היא מספרת, "פשוט לחבק אותו ולתת לו המון אהבה. לא הצלחתי לעצור את הבכי, אני לא מבינה איך אפשר לעזוב אותו".