על הילד שלא הגיע לגן

הורים יקרים, אתם יכולים למנוע אסון משפחתי שיהרוס את חייכם, אם רק תהיו מודעים יותר לילדיכם. חוסר תיאום, מהירות של בוקר, כל אלה כמעט וגבו מחיר כבד. אתם יכולים למנוע את האסון הבא

חדשות כיפה אפרת גרבר-ארן 17/10/13 15:33 יג בחשון התשעד

על הילד שלא הגיע לגן
shutterstock, צילום: shutterstock

מדי פעם, בעיקר בקיץ, אנחנו קמים לבוקר של זוועה כשבחדשות אנו שומעים על עוד מקרה טראגי של תינוק שנשכח באוטו ומצא את מותו. בדרך כלל, אם לא הכרנו את ההורים והתינוק, אנחנו מצקצקים בלשוננו ואומרים - חבל שלא מנעו את זה. אז הנה סיפור אחר, על מקרה שנמנע. ואני מאמינה שחשוב לספר אותו אפילו יותר משחשוב לספר על אותם מקרים נוראים.

בהתנחלות קטנה במרכז הארץ בכה תינוק בן חצי שנה משך רוב הלילה. כמו שתינוקות נוהגים לעשות מדי פעם... לפנות בוקר העבירה אותו אמא שלו למיטה שלה, ולשמחתה הוא נרדם סוף סוף. בשבע בבוקר היא יצאה לעבודה כבכל יום. האב, שקם כעשרים דקות מאוחר יותר, לא ראה את התינוק, שכיסה את עצמו בשמיכה דקה מעל הפנים. האב לקח את שני ילדיו הגדולים יותר לגן ונסע לעבודתו. התינוק בן החצי שנה נשאר לבד בבית. האמא לא עשתה שום דבר רע, האבא לא עשה שום דבר רע (הוא לא ראה את התינוק והניח שהאמא לקחה אותו למעון בבוקר). אף אחד לא עשה שום דבר רע! אבל...

הסיפור היה יכול להגמר בטרגדיה - התינוק היה נשאר בבית עד שאמו היתה חוזרת בארבע אחר הצהריים. רק הקב"ה יודע מה היה יכול לקרות לו. אמנם סביר מאד להניח שהוא היה בסדר, אבל אין לדעת. טראומה נוראית היתה מתרחשת לאם, לאב ואולי גם לתינוק. בכל אופן, הסיפור נגמר אחרת בזכות הגדלת ראש ולקיחת אחריות של המטפלת במעון. בשעה 10:00 בבוקר היא שלחה הודעה לאמא "מה קורה עם שי"? (שם בדוי). האמא, שהיתה באמצע העבודה, לא הבינה את השאלה והתקשרה מיד למעון. המטפלת אמרה לה ששי לא הגיע היום. כאן האמא כבר התחילה להבין, התקשרה לאב והטעות התבררה. היא מיד ביקשה מהמטפלת שתיגש לביתה, ולשמחת כולם התינוק נמצא בריא ושלם במיטת הוריו, קצת בוכה, אבל לא מעבר.

זה הסיפור. ולמה אני מפרסמת אותו (באישורה כמובן)? כדי להזכיר לנו שוב איך אפשר למנוע מקרים כאלה. אני מכירה את זוג ההורים הללו - הורים אחראיים, טובים, אוהבים את ילדיהם ודואגים לכל מחסורם. ובכל זאת, חוסר תיאום, מהירות של בוקר, כל אלה כמעט גבו מחיר כבד. זה יכול לקרות לכל אחד/ת! גם לך! במקרה הזה - המטפלת הצילה את המצב. אך ברור שעיקר האחריות מוטלת עלינו, ההורים. אמא לקחה את הילדים היום? תתקשר/תסמס אליה לשאול איך זה היה, על הדרך גם תשאל אותה מה נשמע ותזכיר לה כמה אתה אוהב ומעריך אותה על שלקחה אותם. אבא הכניס היום למסגרות? תתקשרי/תסמסי אליו ותשאלי אם כולם הלכו יפה? על הדרך תזכירי לו שאת אוהבת אותו ומודה לו שלקח אותם. להזיק זה לא יכול. לפעמים זה גם ממש יכול להועיל.