מי יצליח להרגיז את הלל?

גמרא מספרת לנו סיפור מרתק על שני אנשים שהתערבו ביניהם התערבות מוזרה:
מי יצליח להרגיז את הלל הזקן.
הפרס לזוכה בהתערבות: 400 זוז. סכום עתק בימים ההם, משכורת שנתית של אדם!
וכך מנסה האחד לבצע את משימתו ולהרגיז את הלל.
הוא בוחר בכוונה את הזמן הכי פחות נוח, ביום שישי בצוהריים, כשכולם עסוקים ולחוצים בהכנות לשבת. הלל היה בדיוק חופף את ראשו כשהאיש עובר ליד ביתו וצועק: "מי כאן הלל? מי כאן הלל?". הלל לא היה אדם פשוט, כידוע. הוא היה נשיא הסנהדרין. ובכל זאת הוא מתעלם מהפניה חסרת הכבוד, מפסיק את כל עיסוקיו, מתעטף, ויוצא אל אותו אדם. הוא לא צועק עליו, הוא לא נוזף בו על החוצפה, אלא רק שואל אותו בעדינות: "מה רצונך בני?".
"יש לי שאלה לשאול", אומר אותו אדם.
הלל לא אומר לו "לא נוח לי עכשיו, פנה למזכירה שלי ונסה לקבוע פגישה כשאוכל", אלא משיב:"שאל בני, שאל".
וכך אותו אדם שואל את שאלתו, שאלה מטופשת וחסרת חשיבות לחלוטין. אך הלל לא מתרגז. הוא לא אומר לו: "בשביל זה אתה צריך להפריע לי שעה לפני שבת?!", "השאלה המטופשת הזו לא יכולה לחכות לזמן אחר?". הוא דווקא מעודד אותו:"שאלה גדולה שאלת!", ומשיב לו בסבלנות על שאלתו.
וכך חוזר על עצמו הסיפור שלוש פעמים. שוב מגיע אותו אדם, פונה בחוצפה ושואל שאלה מטופשת, והלל בשלו: בנחת, בעדינות, בכל הכבוד, עונה על השאלה.
האיש, כמובן, מפסיד בהתערבות.
עד כאן הסיפור.

וכאן נשאלת שאלה:
מה פתאום להתערב על דבר כל כך מוזר, 'מי יצליח להרגיז את הלל הזקן?' .
ואפילו אם נניח שאותו אדם מכור להימורים והתערבויות (ולצערנו יש רבים כאלו היום) והמטרה היא עצם ההתערבות, למה לא להתערב על דבר סתמי ופשוט יותר, 'האם ירד מחר גשם', 'איזו מפלגה תנצח בבחירות' וכדו'. מדוע להיטפל דווקא להלל הזקן? מה תרויחו מלהרגיז אותו?

כדי לענות על השאלה נתבונן בדבר הבא.
התביעה להתקדם, להתעלות, להתגבר על היצר והתאוות, לתקן את המידות, להשתחרר מהאנוכיות והקטנות, היא תביעה עמוקה המופנית כלפי כל אדם.
היא נו