מי לא מכיר תינוק שאחרי התלהבות ראשונית מצעצוע שקנינו בשבילו במיטב כספנו בעשרות שקלים, נוטש אותו לטובת קופסאות פלסטיק ריקות מהארון התחתון במטבח עליהן הוא מתופף עם כף? מי לא זוכר איך בזמן ניקיון הבית לקראת פסח המצפון לא נותן להשליך ערימת משחקים וצעצועים שנעשו קטנים על ילדינו שבגרו, גם לילדי החברים והמכרים הם כבר לא מתאימים ואין בסביבה מבצע איסוף צעצועים לנזקקים, והם מזדקנים לאיטם יחד איתנו? - זה מה ששאל את עצמו גם נדב לשם ממושב סתריה, נשוי פלוס אחד, שנעצר תוהה יום אחד מול הר הצעצועים הלא משומשים של בכורו-יחידו. לשם – מתוסכל מבלגן הצעצועים בבית ומהקושי למצוא עבורם מקומות אחסון, צעיר בעל מודעות סביבתית (צעצועים נטושים מוסיפים גם הם להררי האשפה על פני כדור הארץ), ואחוז חרטה על הבזבוז הכלכלי שברכישת צעצועים יקרים שאחרי זמן קצר מעלים אבק בארון, החליט לחקור את הנושא בקרב מכרים וחברים. הוא גילה שמשך הזמן הממוצע שילדים וטף משחקים בצעצוע חדש הוא כשבועיים. ואז עלה על סטארטאפ שאיך לא חשבו עליו קודם: ספריית השאלה לצעצועים. לא גמ"ח של צעצועים משומשים, כאלה כבר קיימים, אלא צעצועים "חדשים מהניילונים", לפחות בתחילת דרכם.
משחק חוזרצילום: יח"צ
לפרויקט שהמציא קרא "משחק חוזר". תחילה הזמין אנשי מקצוע שינחו אותו לכיוון של צעצועים התפתחותיים לגילאי 0-5, מהסוג שאמור לקדם יכולות מוטוריות וקוגניטיביות. לאחר מכן רכש אותם ישירות מיבואנים רשמיים בעלי תקני בטיחות רלוונטיים, והיום והוא מציע לכל המעוניינים להירשם אצלו תמורת חמישים עד מאה שקלים לחודש, תלוי במספר הצעצועים שרוצים להחזיק בבית בכל רגע נתון, וכמובן להחזיר אחרי זמן קצוב, ולקחת בהשאלה צעצועים אחרים. יש לו מספר גדול של צעצועי עץ איכותיים, אומר לשם, (ראו את אלה שבצילומים המצורפים), שמחירם בחנויות נע סביבות 200 שקלים, ומשפחה ממוצעת חושבת כמה פעמים, אם בכלל, לקנות כמותם. המיזם "משחק חוזר" נבחר לעבוד בצמוד לעמותת 350, החממה לעסקים חברתיים, ונדב לשם קיבל בעקבות הליווי ושירותי הייעוץ שקיבל ממנה, מספיק ביטחון כדי להתרחב לערים ומקומות נוספים בארץ. לשם כך הוא מבקש מהציבור להציע לו הצעות באמצעות אתר האינטרנט, דרך האתר אפשר גם להירשם וללוות צעצועים בספריית ההשאלה שפתח.
משחק חוזרצילום: יח"צ