שלום רב!
ברצוני להיעזר בנסיונו הרפואי של כבודו ביחס לנושא רפואי הקרוב והמכאיב לליבי.
רציתי לבקש מכבודו להעריך את חומרת תסמונת OCD-הפרעת טורדנות כפייתית, וההתמודדות עימה מהבחינות הבאות:
1. מורכבות המחלה,רצוני לומר, מעבר לשורש הנוירוביולוגי (אם אינני טועה),מהם "גלי ההדף" שאותם חווה החולה ברמה של הפרעות קשב וריכוז,התנהלות חברתית,חרדת בחינות,קשיים חברתיים,חוויות דיכאוניות,דימוי עצמי,ביטחון עצמי,לחץ וחוסר רגיעות,קשיי שינה,פרפקציוניזם וכן על זו הדרך.
2.האם לאור נסיונך ישנה אפשרות ריאלית שאדם שחי לאור האיבחונים השונים בתחומים שפירטתי למעלה ינהל חיים נורמטיביים מבחינת השכלה אקדמאית,ניהול חיי משפחה,עבודה מאתגרת,קריירה צבאית,יציבות תיפקודית לאורך שנים.
3.האם המשא הכבד שנושא החולה,זה הגלוי וזה הסמוי, לא עלול בהיעדר תמיכה שוטפת וחוויות חיוביות מאזנות להביא לקריסה בתחום הנפשי או לפיתוח תוספת סיכון ביחס לפיתוח מחלות לב או אירועים מוחיים, חס וחלילה.
4.האם השורש והממצאים הנוירוביולוגיים הקשורים המחלה אינן מפחיתות את יכול שיפור במצב באמצעות טיפול פסיכותרפי ובעצם פריצת הדרך יכולה לבוא בעיקר בתחום התרופתי?
5.האם נכונה התרשמותי האישית כי החולה במחלה כשהיא פעילה סובל מייסורים יומיומיים גלויים וסמויים וכי צריך כוחות נפש כמעט אציליים כדי לנהל חיים פחות או יותר נורמטיביים לאור מחלה זו?
6.האם מחלה זו נחשבת לאחת הקשות והמייסרות ביותר בעולם בריאות הנפש?
7. מה היחס באופן כללי בין יסורים נפשיים ליסורים פיזיים מבחינת הקושי החוויתי והטראומה הנפשית הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר?
אני מבקש סליחה מראש על אריכות בדברים אך מבחינתי הם מהווים עניין לזעקה אישית מעבר לסקרנות הרפואית.
אודה לכבודו מראש אם יוכל להשיב לפי סדר השאלות, לטובת הבירור היסודי עבורי בנושא כאוב זה.
כל טוב.
תשובה
שלום רב,
אתה שואל שאלות רציניות וכבדות משקל. מדובר בזעקה אישית ולא בשאלות תיאורטיות עליהן ניתן להשיג מענה בספרים מקצועיים או באינטרנט. לכן חשוב שתפנה אישית לפסיכולוג או פסיכיאטר המקובל עליך ותקבל מענה וטיפול. רק בקצרה, אכן הטיפול הוא בראש ובראשונה תרופתי, אך רצוי להשלים אות בשיחות.