אני מקווה שזה המקום הנכון להפניית השאלה: כמעט מבכל פעם שבני בן החמש וחצי מתפנה בשירותים, מיד נוצרות "שלוליות" ברצפה מסביב לאסלה, והאסלה נרטבת. הסברתי לו את חשיבות ניקיון השירותים, הסברנו ש"צריך לשמוע את הרעש של המים"-ע"י כך הוא יוכל לדעת שהוא "קלע" למקום הנכון, אבל הוא במן ריחוף, שהוא פשוט לא מבצע זאת-אגב לפעמים הוא הולך לשירותים (במיוחד שאני מעירה את תשומת ליבו שעכשיו ניקיתי אותם)והוא אומר לי שהוא עשה ישר למים אבל מקרים אלו נדירים. אני משתדלת לא לכעוס עליו וךהגיד לו שאם ליכלך אז שיקח משהו וינקה אך זה לא עוזר. מה לעשות???
תשובה
שלום לך
השאלה בהחלט מתאימה למדור זה והיא דוגמא נהדרת לרעיון חינוכי רחב.
הבעיה המתוארת על ידך מאוד נפוצה בקרב הורים לבנים צעירים למרות שצרת רבים לא מנחמת ולא מנקה במקומכם..
לעיתים נראה לנו ההורים, שהם כבר "גדולים" מספיק לבצע פעולות לבד והם כבר לא זקוקים לנו.
כשהם לא מצליחים זה מרגיז ונכנסים למעגל של כעס וביקורת (למרות ההשתדלות זה מאוד מכעיס להכנס לשלולית).
אם העניין חוזר, זהו אות וסימן שילדכם עדיין צעיר והוא זקוק ליד שלכם בביצוע פעולה זו עד שיוכל להרפות ולבצע בעצמו את העניין בהצלחה. אם בדקתם ואין בעיה פיסית, מבנית והעניין נובע מהעדר תשומת לב, ריכוז, מיקוד וכ"ד כדאי כמו בכל עניין חינוכי ללוות ולהרפות בעדינות כאשר הילד כבר יודע ולמד לעשות בעצמו. לנו הפעולה נראית פשוטה אבל היא מסובכת לקטנים. להיות מרוכז בזמן העשייה מבלי להיות מוסח, ולפסס יכול להיות דבר מסובך. כדאי ללמוד איתו ואותו מה קורה לו בזמן העשייה לעזור לו לפרט את הפעולות הנדרשות כולל סיוע במיקוד וריכוז. הוא זקוק לכם, לסבלנותכם וליכולתכם ללמד אותו את הדברים שהוא מתקשה בהם. היו איתו בכל הליכה לשרותים, בהמשך תוכלו להרפות בהדרגה על פי יכולתו ולא על פי הרצון שהוא יעשה זאת כבר לבד.
ניתן ללמד אותו לנקות אחריו. גם כאן לפרק ולפרט את הפעולות הנדרשות.(היכן הדלי, המטלית מה עושים בדיוק בנקיון ומה עושים אחרי.) גם כאן יש הזדמנות נהדרת להעביר מסר של עצמאות,הסתייעות בהורה בשעת הצורך ובעיקר היכולת ללמוד ולתקן.
בכל מקרה, ניתן להרגיע כי העניין עובר ברוב המקרים עם הגיל עד לידת הבן הבא...
בברכה, מרב