שלום!
שלחתי לכם שאלה דומה לא מזמן אבל כיוון שלא קיבלתי תשובה אני שולחת שוב.
אני בת 18 בשלב השירות לאומי.
בתחילת השנה התחלתי שירות בלשכת רווחה בירושלים אך עזבתי די מהר כי התפקיד לא דיבר אליי וכי היה לי קשה עם היציאה מהבית, היה לי קשה אבל התגברתי ועברתי לבית נוער- מועדונית, ושם הייתי תקופה של חודשיים ונהניתי מאוד- הרגשתי שאני תורמת ועושה, אך היו קשיים של שעות עמוסות וקושי עם ההנהלה. לאחר תקופה מסויימת הרגשתי שאני נהיית חולה, לא ישנתי טוב בלילות היו לי כאבי בטן כל לילה וסבלתי ממש, החלטתי לעזוב את המקום ושקעתי בדיכאון ממש כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, מאז אני מחפשת שירות, התחלתי במקום מסויים ועזבתי תוך שבוע וחצי ועכשיו התחלתי במקום נוסף ושוב מתעוררים קשיים. אני לא מצליחה להתמודד ואני מרגישה שאני לא מוצאת משהו שמהנה וגורם לי סיפוק, אני מוצאת את עצמי שואלת מה הטעם בחיים ולמה צריך לעשות את כל הדברים האלה.. אני לא נהנית והשלמתי עם העובדה שאני לא יהנה כבר בשום מקום שירות אחר. אבל אני רוצה לתקן את זה ולא יודעת איך. מה יחזיר לי את המוטיבציה ואת החשק לחיות. כל העולם נראה לי מוזר כי כולם עובדים ולומדים ועושים דברים ואני פשוט לא מבינה מה נדפק לי פתאום שאני פשוט לא מצליחה להבין למה כולם עושים את זה.
חשוב להזכיר שיש לי חבר כבר שנה ו3 חודשים שכרגע לומד במכינה והרבה מהקושי שלי הוא שאנחנו נורא רחוקים ומתראים פעם בשבועיים בערך.
המשבר שלי לא היה מתחילת השנה אלא מאז שהוא חזר מטיול בחול לפני חודש וחצי ומאז התחיל המשבר שלי.
אשמח אם תייעצו לי מה לעשות כי אני לגמרי שבורה. תודה רבה.
תשובה
שלום לך.
את בהחלט מתארת מצב קשה ותחושותייך מובנות.
כדאי לפנות לעזרה מקצועית משום שנראה שלא מדובר בחוסר התאמה למקום השרות הראשוני אלא קושי כוללני יותר. יתכן ומדובר בקושי בהסתגלות לשנויים, בקושי בפרידה מתקופת התיכון, בקושי ביצירת קשרים או קבלת סמכות וכד.
גם בקשר שלך עם החבר שלך נראה שלא פשוט לך.
לכן, כנסי לאתר של מכון שילה, צרי עימם קשר והם יפנו אותך לגורם מתאים.
המון הצלחה,
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה