שלום
אנו נשואים מספר שנים בודדות, וב"ה מאוד מאוד מאושרים ביחד
נקודת התורפה בשלוות חיי הנישואים שלנו קשורה לכך שבעלי בקשר מאוד הדוק עם משפחת המוצא שלו
בהיותו בן למשפחה קטנה ומגובשת מאוד, הוא המשיך באופן טבעי את הקשר הצפוף איתם גם אחרי שהתחתנו.
ב"קשר צפוף" אני מתכוונת לשיחות טלפון כמה פעמים ביום עם ההורים והאחים, אחים שמזמינים את עצמם אלינו באופן די טבעי ממש אחרי החתונה (חודש וחצי בערך) כשאני ממש עוד לא הייתי מוכנה לזה שיכנסו לי לזוגיות החדשה והפרטית
הקש ששבר אותי בפעם הראשונה היתה בקשה להתארח אצלנו ביום מסוים ולישון אצלנו באותו ערב, שבו הייתי אמורה לטבול.
מה ששבר אותי לא היתה הבקשה, אלא יותר האכזבה שראיתי בעיניו של בעלי על כך שאני (?) מאלצת אותו להשיב למשפחה שלו בשלילה
נעלבתי
ועד היום דברים נמשכים בכיוון הזה
אני מרגישה שלפעמים דחוף לבעלי לספק את הצרכים הרגשיים של בני משפחת המוצא שלו, לפני שלי, וכשאני מתלוננת הוא מסביר לי שאין לי מה לקנא, כי הוא אוהב אותי מאוד
כל אחד מאיתנו מושך לצד שלו, ואנחנו מתרגזים ונעלבים כל פעם מחדש
אין לי שום רעיון להתמודדות עם המצב, ואשמח לעצה
תשובה
שלום רב,
אכן נישואין ובניית זוגיות דורשת תהליך של פרידה והתנתקות ממשפחות המוצא, על מנת לבנות בניין חדש. לעתים מדובר בתהליך קצר וקל, ולעתים בתהליך ארוך וכואב. לעתים הבעייה היא בהורים, ואצל בעלך, גם האחים המתקשים להפרד ומקשים על הזוג החדש, ולעתים באדם עצמו. לעתים מדובר בבעיות רגשיות וקשר של תלות וחיבוק יתר, לעתים בתהליך של הבשלה ועצמאות. לא נתת פרטים על גילו של בעלך, ומ'ס השנים שאתם נשואים.
בגדול רצוי לגלות הבנה וסבלנות, אך להתעקש ולעמוד על הזכויות שלך לנפרדות ותשומת לב. תנסי לשוחח איתו, ויתכן אף עם מישהו מבני משפחתו שלהערכתך עשוי לגלות הבנה, ואם זה לא עוזר להציע לבעלך לפנות ליעוץ יחד כדי לנסות להבין מה קורה, וכיצד להתקדם.
בהצלחה.