תודה על האפשרות לקבל יעוץ בצורה שכזו.
אני נשוי כ-4 שנים. אני נשוי לאשה מקסימה ומשקיעה מאוד במידות ובחינוך הילדים. יש לנו ב"ה 2 ילדים. הבכור כבן שנתיים וחצי והשני כבן שנה וחצי והשלישי ב"ה בדרך.
לצערי אני מוצא את עצמי מאז השבוע הראשוןשלאחר החתונה כועס עליה כל הזמן.
בשיחות שערכנו נראה כי אני רואה בה הרבה דברים שדומים לי, הרבה מגרעות שקיימות אצלי וזה מרגיז אותי. כי בעיניי כבר הצלחתי להתגבר ולהשתכלל, וכשהיא מתחילה לעבור תהליכים שאני כבר עברתי זה נורא מרגיז אותי.
התחושה העיקרית שאין כימיה וזרימה חופשית ואוהבת. אין הערכה של האחד כלפי השני.
שנינו מצרים על כך.
גם בתחום הזוגי אין כ"כ התקדמות.
יש מעט התקדמות ביחס לשלבים הראשונים של הנישואים. אך התחושה וההבנה היא, שהצד השכלי שלה מאוד חוסם את הזרימה הטבעית. כגון:חששות מפני מחבל שיחדור אל הבית. או שילד יכנס פתאום. אני מרגיש שאני משקיע המון אך הצד השני לא כ"כ נענה.
תשובה
הערכה הדדית נבנית לאורך זמן. היא מתחילה בפרגון, במילה טובה, שבמצב בו אתה מתאר, קשה לפעמים להוציא החוצה.
צריך לתרגל את זה. אתה מתאר חששות של אשתך. ונראה שמשהו בחששות האלה מפריע גם לך. הבירור של החששות צריך להעשות מתוך הערכה הדדית ובמידת הצורך רצוי שתשקלו יעוץ פסיכולוגי שילווה אותכם בתהליך זה.
בהצלחה.
יוסי ארנרייך
מנחה קב' זוגיות ומשפחה
פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית