שלום דר',
לצערי כמו תמיד אני בהתלבטות כל פעם שאני נמצאת בקשר זוגי עם מישהו וכל פעם זה נהיה יותר גרוע. אני מרגישה שמפעם לפעם אני מאוד בררנית ואיני מצליחה להגיע להחלטה נכונה לגבי העתיד שלי. ואז לאחר הפרידה מתחילה להרגיש רגשות חרטה ...
והפעם אני חוששת שזה יקרה שוב פעם.
אני יוצאת עם בחור המבוגר מעליי בשנתיים. זהו הבחור הראשון שאני מרגישה משיכה פיזית כלפיו הוא מוצא חן בעיניי דבר שקרא לי רק אולי הפעם השנייה בחיי מאז שהתחלתי עם הכרויות לפני כחמש שנים. המשיכה מסתכמת בשיחות נעימות בינינו , בחן וביציבות שהוא מפגין בקשר, בראייה שלו כאשתו לשארית חייו וכאם לילדיו.
אך לצערי כל זה משום מה לא מספק אותי בקשר כי אני רואה בו תכונות אחרות שאני חושבת שעלולים להפריע לנו בעתיד כאשתו לחייו. דברנו המון על החיים משותפים ועמדותינו כל פעם מתנגשים מחדש.
המצב מזכיר לי מקרה של חברתי שכיום מתחרטת על כך שלא חשבה בראש צלול על השלכות על חיי נישואין וכיום היא סובלת ...
דבר זה חוסם ממני להמשיך את הקשר שלי איתו בנינוחות ובהנאה. אני מודעת לכך שהכול תיאוריה אלא רק חיים משותפים יראו איך באמת נחיי את חיינו. אבל עדיין איני יודעת איך להוציא את זה מהראש ולהמשיך הלאה.
יש לי הרבה חששות במיוחד עוד כאשר הבחור ביקש את ידי לאחר 4 חודשי יציאה.
איני מצליחה לומר לו "כן" כי לא רוצה להרגיש לא שלמה עם עצמי, לוותר על המרחב האישי שלי ולשנות את החיים למען משיהו שאני מכירה רק מעט זמן. ומצד שני לא רוצה לומר "לא" כי איני רוצה לאבד סוג קשר כזה ולהתחיל את כל הגלגל מחדש, כי כאמור אני מאוד בררנית בבחירותיי ומתלבטת..
יכול להיות שהתלבטות נובעת מכך שהוא לא הבחור שציפיתי לו כל חיי.הוא מנוגד לאידיאל שבניתי לעצמי. אך למרות זאת הרבה פעמים אני מתפשרת ו"סוגרת עיניים" על התייחסותו לדברים שלי הם מאוד חשובים.
אני במשך חודש מנסה לומר לו שאני ורצה לחשוב אך הוא טוען כי אין זמן והא רוצה כבר להתמסד, להיות איתי, להרגיש אותי והוא רוצה להקים משפחה ועוד ועוד. ואני מצידיי כל פעם דוחה. הוא עכשיו מתחיל לחשוש שאולי אני משחקת איתו למרות שהבהרתי לו שאני כרגע רואה את עצמנו כחברים אך לא כבעל ואישה ושאני צריכה זמן .
אך הזמן הזה לא נגמר ואני מרגישה שאני "אוכלת את עצמי" מבפנים ולא מרפה וכך גם מענה אותו ואת משפחתו שמצפים למיסוד הזוגיות בינינו...
איני יודעת מה לעשות
אשמח לקבל הכוונה
תודה
אולי
תשובה
שלום רב,
ראשית חשוב מאוד שלא להחליט תחת לחץ, ולהשיב בחיוב רק כאשר את שלמה עם עצמך. ביחס לחבר הנוכחי יתכן שכדאי להתייעץ עם מישהו מהמשפחה שאת מעריכה את עמדתו, או חברה טובה, שמכירים אותך ועשויים לתרום בראייה האם הוא מתאים לך, וניתן להתגבר על החסרונות, או לא.
היות ואת מתארת את ההתלבטויות שלך כדפוס מתמשך, שאולי אף נהיה גרוע יותר, כדאי לשפנות לפנות ליעוץ או טיפול מקצועי. יכול להיות שזה נכון, אך מטבע הדברים ההתבגרות וההבשלה מגבירים את המודעות והיכולת להפעיל ביקורת, ומקשים על ההחלטה בבחינת "יוסיף דעת יוסיף מכאוב".אך מצד שני צריך גם לדעת לקבל החלטות קשות. נכון שנקודות עיוורון או הכחשה והדחקה של בעיות בקשר עלולות להתגלות כטעות, אך כדי להתחתן דרושה היכולת להבחין בין עיקר וטפל, ולזהות רף וסף צפיות לא מציאותי. תנסי לדעת להיעזר, לשמוע הסתכלויות אחרות, ובסופו של דבר להחליט בעצמך.
בהצלחה.