שלום ויישר כוח רב!
אני נפגשת עם בחור מיזה 3 חודשים..(בני 23)
אנו לא גרים באותו עיר(נתיבות-ירושלים)ולכן נפגשים פעם בשבועיים כמעט(הוא בא תמיד..)
הקשר בסדר ב"ה אנחנו משדרים על אותו גל בגדול ונחמד לנו יחד..אך מה שהכי מלחיץ אותי הוא שהוא מאוד סגור על עצמו כבר מהפגישה השלישית ובטוח שאנחנו מתחתנים!ותמיד אומר שהוא "חרדי" וזה לא מתאים שנמשוך את הקשר יותר מידי זמן..
הוא מדבר איתי על איפה נגור..מה יהיה ואני תמיד אומרת לו שאני לא סגורה ועדיין לא שלמה עם החלטתי וצריכה זמן לחשוב,לאט לאט..ויש לציין שהוא באמת טוב ובעל מידות טובות אבל זה לא מה שחיפשתי תמיד!! הוא מאוד רוצה לבוא אלינו הביתה ולהכיר את המשפחה,מצידי הייתי גם רוצה אבל לא רוצה שהוא ירגיש שאם הוא בא אלינו אז זהו....
קשה לי מאוד להחליט.........אנא עיזרו לי.. מה לעשות?? תודה רבה!!!!
תשובה
שלום
זאת צריכה להיות החלטה אגואיסטית שלך!
לפעמים, להיות אגואיסטי זאת דווקא המטרה. למשל בפגישות ובהחלטה להתחתן. ההחלטה צריכה להיות אגואיסטית בלי להתחשב בצרכים וברצונות לא של המשפחה הקרובה ולא של בן הזוג המיועד.
כמובן שאחרי ההחלטה אין יותר מקום לאגואיסטיות מול בן הזוג וצריך להתחשב בצרכיו, רצונותיו וכו' אבל זה רק אחרי ההחלטה ואחרי החתונה, ולא לפני בשום פנים ואופן!
אם בן הזוג שלך לא מבין שהוא צריך לתת לך מרווח ואוויר להחליט אולי כדאי לך לברר למה הוא לא נותן לך ולמה הוא מחליט לקחת לעצמו את ההחלטה שלך.
צריך להבהיר לו באופן חד-משמעי שאת לא החלטת. ואם זה לא נוח לו שלוקח לך זמן בגלל שהוא "חרדי" ואצלו נהוג להחליט מהר אז שילך לרב שלו ושיבין שיש ביניכם גם שוני תרבותי בנקודה הזאת ואולי בנקודות נוספות והוא לא יכול לכוף אותך נגד רצונך.
על שוני תרבותי דתי לא מגשרים על ידי כפייה, אלא ע"י הקשבה, הבנה וסבלנות עם הרבה אהבה.
אין שום מקום לכפיה הזאת. לא לפני ההחלטה שלך וגם לא לאחריה. בני זוג אחרי החתונה לא מגיעים להחלטות ע"י כפיה של בן הזוג אלא ע"י החלטה משותפת יחד!!!
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים