בעברי הייתי חילונית לכל דבר, וקיימתי יחסי מין מלאים עם חברי הקודם, אך כיום ב"ה אני דתית.אני יוצאת עם מישהו כבר כשנה ואין הוא יודע על עברי וגם אין בכוונתי לספר לו.
אנו עומדים להתחתן, וידועה לי הבעיה הקשה ביותר של הדם שאמור לרדת כשקרום הבתולין נקרע, כפי שהבנתי ממנו לא רק הוא מחכה לראות את הדם אלא כפי שידוע לך בקהילתינו גם אימו אמורה לראות את הבד המיוחדל מגואל בדם הבתולין.
אחרי דין ודברים ארוך ועמוק ביותר ואחרי שבחנתי את כל האפשרויות אני הגעתי להחלטה שאני מזייפת דם זה ע"י קפסולת דם.
השאלה שלי היא מה כמות הדם שאמורה לרדת כלומר, כמה דם אמור להיראות ע"ג הבד?
אודה לעזרתך בדחיפות, אני מתחתנים עוד כחודש.
תודה מראש
תשובה
בס"ד
לרוני, שלום ושמחה,
טרם שמעתי על קפסולת דם מעודי. אשמח אם תכתבי לי שוב ותעשירי אותי בידע הזה.
אני יודעת, לעומת זאת, שהרבה נשים אינן מדממות על אף שהן בתולות, מכיוון שקרום הבתולין יכול להיקרע גם כתוצאה מהחדרת טמפונים, רכיבה, וגם עצם הזמן שחולף עד קיום יחסים ראשון בליל הכלולות,יכול לשחוק אותו. יש לזכור כי בימינו מתחתנים בגיל מאוחר יחסית למה שהיה פעם.
אני יכולה להציע לך לפנות לרופא נשים ולקבל הפניה לכירורג מתאים לצורך איחוי מחודש של הקרום, וכך לא תצטרכי לזייף.
לאחרונה קראתי ספר המביא עדות אותנטית של יוצאת איראן, ובו היא מספרת כיצד כל המשפחה הייתה מחכה בסלון או בחצר עד שהבד המיוחל הגיע. מכיוון שהדבר היה כל כך טבעי וברור לכולם, (שלא כמו היום- שרק קהילות מעטות בקרב יהודים החיים בישראל ממשיכות לדרוש את הדם), ידעו כולם לזהות דם אמיתי ומזוייף.
הדם המזוייף היה נראה מאוד טרי ואדום ובכמות רבה.
מכאן אני מסיקה שדם בתולין הוא יותר נוטה לגוון חום, וכמותו מועטה. ככל שהדם רב יותר יש חשד לזיוף. הרי בקלות ניתן לפצוע אצבע בתער ולשפוך דם על הסדין.
הייתי ממשילה את זה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לרבנים שיודעים לזהות דם שמקורו מהרחם לבין דם שמקורו בנרתיק או בצוואר הרחם. אין הרבה כאלו היום, ואני מקווה בשבילך שגם בעלך וחמותך לעתיד אינם מימנים עד כדי כך שיוכלו להבחין בכך.
אני מאחלת לך בהצלחה ומזל טוב, והרבה שמחה בחייך, מדפנה מאיר.