אני בת 39 וחצי ואני נשואה בפעם השניה מזה כ4 שנים אך ללא ילדים מנישאוין אלה. טיפלנו טיפולי פוריות השבחה והזרעה ואח"כ הגענו לשלב של הפריה ולא עלה יפה.
עצה מה לעשות
תשובה
בס"ד
לרותי, שלום,
משאלתך ניתן להבין שיש לך ילדים מנישואין קודמים, וגם- שבעיית הפוריות נמצאת אצל בן זוגך.
אולם, איני בטוחה במה שקראתי בין השורות, ובכל מקרה, אין זו אנמנזה מספקת.
באחת השאלות באתר השבתי לפונה על התהליך אותו עובר זוג לבירור מצב הפוריות (כניסה להריון). מן הסתם עברת לפחות את חלקו.
ובכל זאת כדאי לך לקרוא את התשובה, משום שיש שם גם מידע אלטרנטיבי, המיועד בעיקר לבעיות פוריות אצל נשים.
לצערי, איני מומחית גדולה בבעיות פוריות של גברים.
גם איני יודעת אם יש לבן זוגך ילדים, והאם הביא אותם לעולם בקלות יחסית.
אם את מעוניינת, את יכולה לכתוב לי מייל עם יותר פרטים, כדי שאדע טוב יותר לאן כדאי להפנות אתכם.
בכל אופן, מהמעט שאני יודעת אוכל לתת עצם קטנה באתר:
תזונה מותאמת למין ולסוג הדם, נטולת זבל, משפיעה מאוד לטובה על כמות, איכות ותנועתיות הזרע אצל גברים.
בגלל גילך, אני ממליצה לך להמשיך לנסות הזרעות במקביל לכל תהליך אחר שתבחרי לנסות, לכל הפחות, גם אם נקעה נפשך מהפריה.
אגב- הפריות מצליחות בכ15% מהמקרים. זה המצב ה"נורמלי" בהפריות. אי הצלחה בהפרייה אחת, אין פירושה שלא תהרי בהפריות...
אפשר להתעקש לעבור הזרעה ללא סינכרון הורמונלי- כלומר ללא מתן תרופות לאישה, במיוחד אם הזרע הוא מבן זוג שיכול לתת אותו באופן זמין ומותאם הורמונלית למחזור הביוץ של האישה, ולא תורם אלמוני, שמנתו מופשרת ומוזרעת בגוף האישה בהתאם ללו"ז של הרופא המטפל.
הוכח שהזרעות ללא התערבות הורמונלית בגוף האישה מגדילות את הסיכוי להרות.
לגבי הפרייה- זה עניין של מוטיבציה ולקיחת סיכונים. איני אומרת כן או לא מוחלט. מצד אחד זה מאוד מסוכן (ההורמונים שנשים מקבלות ליצירת כמות ביציות ששווה לשאוב), ומצד שני הכמיהה העצומה לילד היא דבר שלא ניתן לבטל במחי יד, כאשר יש לנו טכנולוגיה כה זמינה.
גם במקרה כזה, ניתן לבדוק אפשרות של שאיבת ביצית בודדת היוצאת מן השחלה במועד טבעי (והבעיה נמצאת אצל הגבר), כאשר המחזוריות אצל האישה תקינה לחלוטין, על כל הפרמטרים המסובכים שבה.
יש מעט מאוד רופאים שיסכימו לעשות זאת, אך אם תהיי במצב שבו תדעי על מה את מדברת מתוך ידע, מעורבות, והעברת השליטה על ההתערבויות בגופך- אלייך, יהיה קשה לעמוד בפניי האסרטיביות שלך.
אני מניחה שנתתי לך תשובה חלקית מאוד, ממש טעימה.
אם תפתחי עוד את הנושא, אוכל לנסות לכוון יותר טוב את התשובה, בעזרת ה'.
בינתיים אני מציעה לך, ולקוראות נוספות שנמצאות בסרט הקשה הזה של טיפולי פוריות, לקרוא את הספר "שנה מעוברת" שכתבה מיכל אלמוג.
בהצלחה! מדפנה מאיר.