שלום!
אני בחורה שהתחזקה מאוד בשנים האחרונות. אני רוצה להקים בעז"ה בית חרדי לאומי. בית דתי, כיפות סרוגות, אבל בלי טלוויזיה וכו'...
ביצא שהתחלתי להיקשר לבחור דתי, שם ציצית, מקפיד להתפלל 3 תפילות, מברך. אבל הוא לא הולך לשיעורי תורה, לא מקפיד על שמירת העיניים, הולך לים מעורב...
הוא אמר לי שבשביל שנינו הוא מוכן לנסת להתחזק. הוא בא מבית דתי מאוד וגם הם לוחצים עליו לפעמים..
הוא אמר שמעכשיו הוא לא ילך לים מעורב וישתדל יותר. הבעיה שכרגע הוא במצב שאין לו את הרצון באמת להיות דתי יותר.
אני לא יודעת מה לעשות. אני חייבת להדגיש שוב שיש לו מידות טובות בצורה כזאת שלא חלמתי למצוא מישהו כזה. הוא מכבד את כולם. הוא בנ"א עניו, דואג, עוזר, באמת מקסים!!!
מצד אחד ברור לי שאף פעם לא הייתי מסכימה לצאת עם בחור ברמה דתית כזאת, אבל מצד שני הוא אדם כל כך טוב!!!
מה עלי לעשות??? תודה רבה!!!!
תשובה
שלום
גם אם תמצאי בחור דתי כמו שאת מחפשת אין ערובה לכך שהוא יישאר כך או שימשיך לקבוע עיתים לתורה.
גם אשה יכולה להתחתן עם בחור חילוני ובסוף אחרי החתונה הבחור יכול לחזור בתשובה שלימה והקפיד על קלה כבחמורה או להיפך.
מה שבטוח - המידות של האדם לא משתנות בקלות כמו משב רוח. אדם שיש לו מידות טובות סביר להניח שישאר כך וכן אדם שיש לו מידות לא טובות יהיה לא מאוד מאוד קשה לשנות את המידות שלו.
יותר קל להשתנות מבחינה דתית ולהיות דתי יותר או פחות מאשר לשנות את המידות.
גם מה שחשוב מבחינה דתית זה איך הוא רואה את הבית ואת הילדים. אם אתם מסכימים לאופן חינוך הילדים והבית בלי טלויזיה למשל, עם השתדלות לשיר בשולחן שבת וכיוצא בזה זה יותר חשוב מפרט אישי.
כמובן כאשר הבעל הולך לשיעורי תורה זה לא נשאר אידבדואלי וזה משפיע על כל הבית, האשה והילדים וכל האוירה בבית משתנה.
אז יש לחלק את העניין לשלוש:
1. דברים שהם יותר אישיים - כמו שמירת העיניים, ציצית, 3 תפילות ביום, לתת צדקה, לעשות חסד, ושר מצוות פרטיות.
2. דברים משותפים - מצוות פרטיות שיש להם השלכה על הזולת ויש להם השפעה על הבית - שיעורי תורה.
3. בית - מצוות הקשורות לבית קשר מהותי והדוק - טלויזיה, שולחן שבת, לימוד תורה עם הילדים, חינוך ילדים, טהרת המשפחה.
*. שכחתי לומר שאין שום אפשרות ללחוץ על אדם להשתנות, הכל צריך לעשות בנועם ובאהבה ולקבל את האדם כפי שהוא בלי תקווה לשנות אותו לאחר החתונה!
כי זה פשוט לא הולך. אין כזה חלום.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים