שלום.
בשנה שעברה סיימתי יב' והשנה אני בשנת שירות. התחלתי את השנה במקום מסוים והיה לי מאוד קשה אבל העבודה הייתה מספקת ואני לא יודעת למה אבל רציתי להוריד ממני את הקושי העצום הזה אז עברתי תקן למקום שחשבתי שיהיה לי טוב והסתבר שעטיתי. במקום החדש הרגשתי מתוסכלת לא הצלחתי למצות את עצמי ישבתי שעות כי למנהל לא היה לו תעסוקה בשבילי. הבטלה והחוסר סיפוק גררו אותי לעימותים קשים עם המנהל שלי עד שאחרי כ5 חודשים הוא העיף אותי מהתקן. לאחר כחודש מצאתי תקן חדש תקן משרדי אבל כיוון שממלא אני צריכה להשלים כל פעם שמשהו לא לרוחי אני מעוננית להפסיק הכל.
עכשיו אני נורא מתוסכלת
תכננתי שנת שירול אמיתית ומספקת ורציתי לתרום למדינה ולאחר מכן להתחיל ללמוד.
והכל יצא הפוך, אני מרגישה שנכשלתי. יצאתי לשנה הראשונה של החיים ונכשלתי. אני מרגישה שאני לא יודעת אייך להתמודד עם החיים עצמם. יש בי חוסר מוכנות לחיים האלה. אנשים רבים אומרים בגלוי או רומזים שאני סוג של כשלון לא רצינית. אך אחד לא מבין שהסתבכתי ושאני רוצה לצאת מזה. והכי גרוע הוא שמשהו בי מסכים איתם ויש בי תחושת כשלון גדולה. אע"פ שאני יודעת שבכל מקןם שהייתי נתנתי את כל כולי כנראה שזה לא מספיק
עכשיו אני מפחדת, אני מפחדת לעשות שנה שניה או מדרשה כי אולי גם הפעם אני לא אצליח לסיים. ובעקבות זה נוצר אצלי פחד חדש...אני מפחד להתחתן...מאותה הסיבה.
כי אני יודעת שבית זה עבודה קשה.
אני ממש אשמח לשמוע עצות. תודה רבה
תשובה
שלום רב,
בעיית המעבר מתיכון לשנת שירות היא לא רק הבעייה שלך, ולכן זה לא נכון לקחת את כל האחריות והאשמה ותחושת הכשלון על עצמך. רצוי לנסות להתייעץ עם גורם מתאים במערכת של בנות השירות שינסה לעזור לך להפריד בין החלק שלך במה שקרה ומה שייך לאי הצלחת המערכת להתאים לך תפקיד מתאים,ויתכן שמדובר בקטע מקרי וחוסר מזל, גם זה קורה בחיים. רצוי לא לתת לתחושת הכישלון להציף אותך בפחדים ביחס לעתיד, ואם את לא מצליחה להתגבר כדאי לפנות ליעוץ.
בהצלחה.