עזרא שלום,
רציתי לשתף אותך במס' תחושות ושאלות שעולות לי. אני נשואה 3 שנים ואמא לילד. בעלי הוא איש קבע ומגיע בערך פעם בשבוע הביתה. אני סטודנטית (לימודי הם מאוד אינטנסיבים ודורשים עבודה גם מעבר לשעות הלימודים) כל אלה דורשים ממני המון מאמץ וויתורים רבים, שעם רובם אין כ"כ בעיה.הבעיה היא שבתחושותי אני מרגישה שבעלי לא מספיק מעריך את זה. מבחינתו, אני ואיך שאני מרגישה או הזוגיות שלנו היא תמיד איפה שהוא בתחתית סדר העדיפויות. אחת הסיטואציות שמביאה אותי לתסכול היא מעבר דירה, אנו גרים בבית קטן, צפוף ומרוחק ממשפחתי וסביבתי דבר המקשה על חיי. כשאני ממעלה את אופציית מעבר הדירה הוא ישר מעלה את סוגיית המחיר וכל מיני דברים טכנים הקשורים למעבר וכל זה תוך התעלמות מוחלטת מהקשיים שאני מתמודדת איתם, בלי שום נסיון למצוא פתרון אחר שיקל על המצב. בתקופה האחרונה העליתי את הרגשותי בפניו מס' פעמים.
זה עושה אותי ממורמרת וכועסת בעיקר כלפיו אני מרגישה שאני ממש לא מצליחה להסביר לו את מהות הבעיה. והוא מבחינתו חושב שהבעיה היא בי ותמך שאני אלך לקבל יעוץ. השבוע זה הגיע לידי פיצוץ והוא אמר שכבר ממש אין לו חשק לבוא הביתה ולפעמים גם לענות לי לטלפון. תחושתי היא קשה, אני מרגישה תחושת כשלון ועלבון. אני יודעת שעשיתי טעות שחזרתי על הדברים מס' פעמים, קיבלתי החלטה לא לעלות איתו את הנושא שוב. אך אני מלאת תסכול מרגישה שאין לי עם מי לדבר. מנסה לחשוב איך אני יוצאת מהמבוך הזה ולא מצליחה.
תשובה
שלום וברכה
אני קורא את דברייך ועולה מהם שהרגשותייך נובעות מהדרך בה את תופסת את מידת ההערכה של בעלך למאמצייך וויתורייך ומהפרשנות אותה את נותנת למקום ש"מבחינתו" את והרגשותייך תופסים בסדר העדיפויות שלו.
ראשית אני מציע לבדוק את הנחת היסוד הזאת אשר מחוללת את הרגשתך ואני סבור שזה הנושא המרכזי שצריך לעלות בשיחתכם עוד לפני סוגיית המגורים. שתפי אותו בהרגשותייך ללא ה"גורם המאיים עליו" שהוא מעבר הדירה. ייתכן שתגלי שהדברים נראים קצת אחרת מנקודת הראות שלו.
אינני חושב שטעית בהעלותך את הנושא מספר פעמים, אלא שהדרך היא החשובה! אל לך להימנע מלומר את אשר על ליבך בכל עת! זה הבסיס של יחסים תקינים, לא לשמור בבטן ולחכות שיתפח כי לבסוף זה תמיד יתפוצץ. אמרי לו ואל תרפי, אך בדרך שתישמע ורצוי שתבחרי בעת רצון כאשר היחסים רגועים ונינוחים, אך גם מצידך רצוי שלא יהיה זה מלווה בכעסים ותסכולים אלא מתוך יישוב הדעת ושידור רצון בהבנה ושיתוף.
אם בכל זאת אתם סבורים שאינכם יכולים לגשר על הפערים בכוחות עצמכם עליכם לשקול סיוע חיצוני. ככלל בזוגיות אינני מקבל את הקביעה שאחד מבני הזוג זקוק לייעוץ, אתם בסירה אחת והבטחתם זה לזו להיות לעזר, כך שמלבד יצירת תקשורת בריאה ויחסי אהבה ורעות, במידת הצורך עליכם ללכת יחדיו לייעוץ חיצוני אשר יאפשר לכם יחד עם איש מקצוע אובייקטיבי לעזור לעצמכם.
לסיכום, בסה"כ אתם מצויים כרגע בתקופה שכיחה למדי בקרב זוגות צעירים ובמיוחד זוגות במצב כשלכם, לא נשמע שיש כאן כוונות שליליות מצד בעלך, ייתכן ואינו מודע למה שאת מרגישה באמת ורצוי היה למצוא את המפתח ללבו ללא הדברים המאיימים או מכניסים אותו למגננה. דברי אל לבו ושתפי אותו במה שאת מרגישה, הוא יצטרך להסביר לך מדוע אינך אמורה להרגיש כך או לקבל על עצמו לסייע לך להרגיש אחרת. רק לאחר מכן יהיה אפשר לדבר על הדברים היומיומיים איתם את מתמודדת ורצונך במעבר.
בברכה רבה
עזרא היידו MCI
מאמן מומחה, NLP ומגשר משפחה, ברוח היהדות