התקבלתי למקום עבודה. לא עבדתי בשכר לפני כן (אולם למדתי ועבדתי תמורת מלגות קיום). הגעתי לצוות מאוד בעייתי. אחת מחברי הצוות נחשבת לפרובוקטיבית ואוהבת לשלוט ולפקד על השאר, היא נמצאת בעמדה בכירה יחסית בצוות. אני מרגישה שהיא ממש לא אוהבת אותי ואני כבר התלוננתי בפני המנהל על יחסה המחפיר כלפיי. צעקות והערות נבזיות הן דברים שביום-יום. היא ממש מתנכלת אליי והיו ימים שחזרתי בדמעות הביתה (לכן התלוננתי). יש שאומרים שאני "נותנת שתדרוך עליי" והעובדה שאני לא עונה לה ומחזירה מדרדרת את המצב. אני גם מאוד רגישה ולוקחת ללב כל מבט ממנה.
המצב כרגע יחסית רגוע. זה מתבטא בזה שאם מישהו שובר משהו, למשל, היא צוחקת בקולי קולות שזה משהו שהיתה מצפה שאני אשבור.
הייתי רוצה לדעת איך להתנהג עימה שלפחות תשנא אותי פחות...
יש לציין: אני משתדלת לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, כך שלא תעיר לי ולו במילה לגבי מקצועיותי.
תשובה
שלום רב
לפעמים אנו נהפכים לשעיר לעזעזל של אדם שמידותיו אינן מן המתוקנות ביותר. אדם שנהנה להציק לאחרים, שבונה את הדמוי העצמי החיובי שלו על ידי השפלת האחר או שהוא אכול קינאה וכך חווה פחות את יסוריה.
לעיתים יש בנו דבר ההופך דוקא אותנו לשעיר: דמוי עצמי נמוך, תחושה כמוסה ש"בעצם היא צודקת" וכד.
אין ספק שהדבר הטוב ביותר הוא להתעלם. לחשוב כיצד ניתן להעצים את העצמי שלי: להרגיש טוב יותר ועם ביטחון עצמי רב יותר.
אם יש מישהו בעבודה שניתן לשתף, כדאי אולי לחשוב על כך. אדם שיוכל לשקף לך עד כמה הדבר באמת קיים (או מוגזם במידה זו או אחרת), האם עשית משהו שיעורר את זה ובמקרה הצורך לעודד אותך וגם לשקף לצד השני את מעשיו.
הדבר העיקרי הוא "הראש המורם".
אפשר גם להגיב בצורה ישירה, בוטה וקצרה "אני מבקשת שלא תדברי אלי כך". "מעניין מה גורם לך לדבר בצורה כל כך לא נעימה" וכד. אך לעולם אל תגררי לויכוח או עימות.
היא לא שווה את זה!
בברכה,
נחמה קירשנבאום-אבינר, מכון שילה.