שלום וברכה.
אנו זוג צעיר. נשואים מזה כשנתיים וחצי. במהלך השנה וחצי האחרונות עברתי הפלה טבעית, טיפולים קשים ומייאשים, הפניות חוזרות לתרומת ביצית וקושי זוגי. כמו שזה נראה, לא יהיו לי ילדים. וברור שהדבר מצער באופן שקשה לתאר, מתסכל, ואותי הוא גם מאוד מכעיס. אני לא מסוגלת להתפלל כבר זמן רב וכנראה מרגישה כעס כלפי הקב"ה והעולם כולו. וכמובן, על כך גם אשמה כבדה.
ר"ה מתקרב. לא יודעת איך אעמוד בביהכנ"ס מול הקב"ה ואוכל להתפלל בלב פשוט ובלי כעס. האם תוכל לתת לי עצה בעניין? אני אשמח אם תוכל להשיב לי בכתב ולא תפנה אותי לשיחה טלפונית למכון.
בברכת שנה טובה. תודה.
תשובה
שלום וברכה,
אני קורא בכאב רב את דבריך ולמרות סיום הדברים מקווה בכל אופן כי אתם בקשר עם אחד הרבנים, וכן אתם פועלים מתוך הכוונה מקצועית והלכתית ומעבר לכך גם מקבלים הכוונה בתחומים האחרים.
אף שאין תחליף לשיחה ישירה, בירור וליבון וגם חיזוק ועידוד, לא אמנע מכתיבת מילים אשר מקווה כי יצאו מהלב ויכנסו אל הלב ויהוו הזמנה להמשך בירור וליבון בפרט בימים אלו.
פעמים רבות אנו קורמים חלומות באשר לדרך החיים שלנו, דרך חיים עליה גדלנו והתחנכנו, הקמת בית, גידול ילדים, ילדים רבים, עבודה, התנדבות מסירות נפש לעם ישראל ועוד ועוד.
מוכנים אנו לעמול קשות, פעמים ואף מודעים אנו לכך שחלק מהדברים יהיו כרוכים בקשיים, ונערכים אליהם ומוכנים לקבלם בשמחה אבל הנה באה המציאות וטורפת את הקלפים, טופחת או ליתר דיוק מכה על פנינו בעצמה, והקשיים שאנו נתקלים בהם אינם עייפות הילדים, אינה עמל המלאכה והאיזון בין הבעל הילדים והעבודה.
נאלצים אנו להתמודד מול קשיי אכזבה, מול ציפייה שלא באה לידי מימוש ומול פערים בדרכי התמודדות ומעל לכל תחושת הסתר פנים וקושי גדול של ניפוץ חלום שהאמנו בו שזהו החלום של עבודת ה' שחפצים אנו לעבוד, והדרך לעבוד את ה' בדרך זו - חסומה ומוסתרת.
החלום שחלמנו אינו חלום של שווא, החלום שחלמנו אינו חלום לא נכון, החלום שחלמנו אינו היה חלום ילדות.
אבל החלום שחלמנו ביסודו היה חלום שביטא רצון להוציא כוחות הקיימים בנו מהפנים אל החוץ, החלום היה רצון לבטא את חפצנו בקרבת ה' ואת הרצון שלנו לעובדו.
ואם זהו יסוד הדברים הרי שכאשר הקב"ה מגלגל לנו מציאות נתונה, מציאות מאתגרת ומורכבת, מציאות כואבת וקשה הרי שמעבר לכך שמרכינים אנו את ראשנו, פעמים בשתיקה (וכפי שכתוב על אהרון "וידום אהרון") ופעמים בהרכנת ראש, פעמים בצעקה ופעמים בבכייה.
מקבלים אנו את המציאות ופועלים אנו לשנותה ולפעול בה, מכוח ציווי הקב"ה "ורפא ירפא".
ומעבר לכך אלו, פועלים אנו לרקום חלום חדש, חלום של עבודת ה', חלום של בנייה חלום של נתינה.
בתוך המציאות הנתונה, המציאות הכאובה, מפלסים אנו דרך חדשה.
כותבים ורוקמים אנו חלום חדש, בונים זוגיות מתוך המציאות הנתונה, בונים חיי חברה מתוך המציאות הכאובה והמורכבת.
את הרצון לעבוד את ה' איש לא יקח מכם, את הרצון להיטיב לזולת ולעם ישראל איש לא יקח מכם. את הזכות לבנות חיי זוגיות טובים ומאירים, תומכים ומכילים איש לא יקח מכם.
בראש השנה אנו עומדים מול הקב"ה, בדומיה, בדמע, בהכנעה, בענווה, בתפילה ובציפייה.
דוממים לפניו כי נאלמים אנו מול הקושי האדיר.
דומעים לפניו על ניפוץ החלום שרקמנו.
נכנעים כבני מרון אל מול הנהגת עולמו.
עומדים כבנים בענווה אף אם אי בהבנה, כי הוא כאב המרחם על בנים.
מתרוממים אנו בתפילה לרקום את החלום החדש שלנו לעבודתו יתברך במציאות שהוכתבה לנו.
ומצפים ומייחלים אנו למצוא את הכוחות ליישם את הדברים, לרקום את החלום, למצוא את הדרך שלנו בעולם כיצד לפעול ולהיטיב, כיצד לעובדו בשמחה, כיצד לבנות את ביתנו שלנו, את חיי הזוגיות שלנו, את המסירות נפש שלנו לעם ישראל.
אולם, איננו מזניחים את החלום הישן, איננו מוחקים אותו, איננו מרימים ידיים, ממשיכים בעוז, בגבורה בעמל ובהתמדה למצוא את האופן לפריצת הדרך וכל זה בצד המשך העשייה והעמל בחיים, בהמשך הבנייה של הבית, הזוגיות, והעבודה שלנו מול הקב"ה.
גם אני אעמוד בראש השנה, מולי מונחים תפילות שכתבו חכמים ובצידם מניח אני לפני תפילת נשים צדקניות, דוממות, בוכות, ענוותניות ומצפות.
כל אחת מהדרכים ראויה, אהובה ורצויה לפני הקב"ה, אין דרך אחת נכונה לכולן, אין דרך אחת הכרחית, ובכל שלב בוחרים אנו בדרך אחרת וגם על זה אנו מתפללים.
יהי רצון כי תחל שנה וברכותיה, ובשנה זו, נתבשר בבשורות טובות, לפרט ולכלל.
בהצלחה רבה, בשורות טובות וכתיבה וחתימה טובה
אודי רט
רב משיב מכון פועה