שלום וברכה
חברה שלי שגרה איתי בדירה יש המון הצעות ליציאות עם בנים עם חלקם היא יוצאת וחלקם לא ואת מה שלא נראה היא מעבירה הלאה ולמי שמתאים ומסדרת זוגות באחת הפעמים שמעתי אותה מדברת על בחור שהוצע לה ואלו היו הדברים שממש אני רוצה לעצמי והיא גם ידעה על כך
היא ביטלה אותי בטענה כי אני "ממש חכמה" והוא "רגיל" לאחר מכן נודע לי כי היא יוצאת עם אותו בחור מסויים במשך כחודשיים לאחר מכן הבחור נפרד ממנה וכל אחד פנה לדרכו במשך הזמן היא גם הציעה לו כל מיני הצעות ליציאה עם בנות מסויימות
אני החלטתי לפעול לבד ולא לחכות ודרך משהי שעזרה לי הוצע לבחור לצאת איתי לאחר שבירר וקיבל פרטים הוא שאל את חברתי והיא אמרה את דעתה שזה לא מתאים וכך זה לא יצא לפועל
לאחר שנה וחצי הכירה בחור אחר וברוך ד' הם התארסו
אני מרגישה כעס עצום וממש לא יכולה להקשיב לה או להסתכל עליה אני הרגשתי מבפנים שזה ממש מתאים
ואני מרגישה פספוס מסויים
לפנות שוב אני לא אפנה כי אני לא אעשה מעצמי צחוק אבל מה עושים עם הכעס?????
אני לפעמים חסרת סבלנות אליה ולא יכולה לסבול אותה במצבים מסוימים
היא לא יודעת שאני יודעת איך היא דיברה עלי איתו.
אני רוצה לציין גם שאני בחורה בת 35 והיא בת 32 וכל הזמן מתנגנת המנגינה אצלנו בדירה "אני לא אגיע לגיל 35 רווקה" וזה ממש לא נעים ומלחיץ לפעמים
מה עושים........?????
תשובה
שלום
יש שתי אפשרויות:
1. תנתקי את החברות איתה.
2. תשאלי אותה למה היא אמרה מה שאמרה (ושאת יודעת) ושאת חושבת שזה כן היה מתאים, ושלא היה לה הזכות לבוא ולפסוק כמו שופט. גם אם זה נראה לא מתאים יש דרך לומר זאת. אפשר לומר למשל "לדעתי זה לא נראה לי מתאים, אבל מה אני יודעת אני לא שדכנית וגם לא מכירה את החברה שלי לעומק, רק הקב"ה יודע וקורא כליות ולב". אפשר כן לומר: "לי זה לא נראה מתאים כי..." ולפרט!. ואז תפקיד הבחור לברר.
אפשרות נוספת זה לברר יחד איתך עם זה מתאים או לא ולא לפסוק ולהחליט כאילו את אלוקים. כי רק אלוקים מזווג זיווגים. אנחנו רק שליחים.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים