בס"ד
שלום רב,
לצערנו הרב ילדתי עובר מת בשבוע 22 להריון.
ההריון היה לאחר טיפולים קשיים מנשוא וההריון האחרון הוא ההפלה ה-4 שלנו, אחרי 3.5 שנות נישואים.
נעשו כל בירורי הקרישיות שלא נתנו מענה לצערינו.
כמה שאלות בעקבות המאורעות:
1. היום אני 10 ימים אחרי ועדיין עם דימום קשה, מתי בערך ניתן לעשות הפסק?
כשאני מנסה זה כואב ומדמם יותר??
2. הקושי בשמירה על דיני הרחקה- חיבוק ונישוק קשה מאוד!!
בגלל ירידת ההורמונים והאבל הקשה על העובר לו נקשרנו מאוד!!!! תופעות של חלב ועוד, אני בוכה כל הזמן.
הפחד הגדול שלי הוא מדיכאון אחרי לידה.
האם קיימת אפשרות כל שהיא להתר לקבלת תשומת לב גופנית ולא מינית מצד בן הזוג?
אציין שעובדת סוציאלית שליוותה אותנו טענה כי חשוב במקרה הנ"ל כן לתמוך בחיבוק וחום.
נשמח לתשובתך,
בתקווה לבשורות טובות
תשובה
שלום וברכה,
ראשית אני קורה בכאב רב את שאלתכם, ואני מחפש את המילים לעודד ולנחם, לחזק ובע"ה להפיח חיים ותקווה כי חסדי ה' לא תמו כל לא כלו רחמיו.
אכן הניסיון גדול וקשה וקשה עוד יותר כאשר כבר הציפיה היתה והתקווה היתה ממשית, ורגע השמחה נראה כבר קרוב וממשי, והחיים נראו כבר פועמים מבעד למסך המחשב בעת האולטרסאונד,
ולפתע נקטעים, ונפסקים, חדלים ואינם עוד.
היטבת לתאר מדוע בנוסף לקושי הטבעי והפשוט עימו אתם מתמודדים, ישנו תוספת קושי אצלך בעקבות מצב הדרסטי של מפולת ההרמונים, כשם שקורה בכל לידה, אלא שכאן אין את תינוק שמאזן את המצב, אלא בנוסף למפולת זו, חווים אובדן והחמצה.
דיכאון אחרי לידה הינה תופעה פיזיולוגית, והמודעות לכך והיכולת לקבל סיוע (שכל אחת אשה החווה חוויה כזו צריכה לקבל) הינם דבר שיוכל לסייע להתגבר על ימים אלו, וכמובן, אם התחושות השונות מחריפות יש גם להיעזר באנשי מקצוע שיוכלו להוסיף דרכים שונות כיצד לעבור את התקופה, תחושת החרדשב והאובדן בשלב זה אינם דבר שאינו טבעי ונורמלי, ולכן גם הסיוע צריך לבור מאנשים שידעו לתת אותו בצורה המצקועית והטובה ללא עכבות מצידך או דעות קדומות.
אין ספק כי הימים הקשים בתחום שמירת טהרת המשפחה ושמירת ההרחקות הם הימים שלא הלידה, ויותר מכך במצבים מעין אלו, כאשר הזוג (ואני בטוח כי לא רק את אלא גם בעלך) חפצים להביע את התמיכה והאהבה, החיבוק והחום, והקושי הינו גדול מאוד.
אלא שאף שאלו ימים קשים, חשוב לדעת כי אומנם אין זה איסור כרוכמו אישות, אך זהו איסור תורה מוחלט וברור, ואין מקום להקל ראש בכך, ואין לי ספק כי תוכלו למצוא את הדרך להביע ולסייע באופן מילולי ולהיעזר בסביבה שתבין את הצורך במגע חם ואנושי כלפיך ותדע לתת חיבוק זה.
צר לי לשמוע על דברי העו"ס, שכן מטרתה היא לסייע ולא להקשות, מה מועיל דברים של חשוב שתחבקו אחד את השני בעוד זה אסור, מה מועיל אמירה מעין, תפקידה של העוסי"ת הוא לתת מענה לפי המקום בו הזוג נמצא, לפי ההלכה עליה הוא מקפיד (בין היא דתיה ובין היא לאו) ולא להקשות עליהם יותר בעצה שלא תוכל לבוא לידי מימוש ורק הציפיה או המחשבה שאולי, וכדאי, מוסיפה כאב על מכאובם (זאת בצד עזרה וסיוע, כלים ודרכי התמודדות שהיא נתנה לכם).
לכן, אומנם יש לדעת כי אלו ימים קשים ומצריכים התגברות וסיוע, אלא שאני בטוח כי תעברו אותם בגבורה.
עוד אוסיף במישור המקצועי, כי אף שביצעתם את בירור קרישות הדם, יש עוד מה לברר, ואיני יודע אם אתה בקשר עם מכון פועה, אבל אנו נשמח לשמוע את מלוא הפרטים לתת את הסיוע והתמיכה בכל התחומים.
בשורות טובות ורפואה שלמה
אודי רט
רב משיב מכון פועה