המשך השאלה -
הילדים נוסעים לבקר את אימם פעם בשבועיים, לרוב היא חוזרת עם אביזרים שונים ומשונים לשיער, רבים מהם אינם לרוחי.. בנוסף לזאת היא מאד לא מאורגנת בחפצים, בחדר, באופי, בהתנהלות.. אני מגייסת המון סבלנות להסביר, להבהיר את ציפיותיי והמקובל בבית (באים לאכול רק אם החדר מסודר.. וכו'). היא משתדלת להיות בסדר, בחודשים האחרונים מרבה יותר להתווכח - וגם זה בסדר בעיניי, גיל ההתבגרות, בכל זאת. (ביתי הבכורה מנישואיי הראשנים בת 14.5, ב"ה נראית ומתנהגת כמו שהייתי רוצה, אך גם היא עברה כבר מעט מגיל ההתבגרות..).
אני יודעת שבסה"כ - מבחינת הצרכים הפיזיים - היא מקבלת הכל. כולל הכל. אולם - אינה מקבלת ממני חום ואהבה. וגם קשה לי מאד להעניק לה דבר זה. בהיותי מתנגדת מאד בתוך נפשי לחלקים רבים באישיותה.יחד עם הרחמים העצומים שאני חשה כלפיה וכלפי מה שעברה בילדותה עד גיל כשנתיים - גדלה עם אמא לא נורמלית.
היום דוקא הכל הלך למישרין. אולם דוקא היום, כתבה לי מכתב ארוך בו אמרה עד כמה חסר לה חום ואהבה ממני.. תוך כתיבת המכתב ואחריו התייפחה מאד..
המשך בחלק שלישי - - -
תשובה
שלום רב,
בינתיים, יפה שאת מודעת למה שאת מרגישה, וטוב שהיא הצליחה לבטא את הרגשתה.ניתן להסביר לה בעדינות את הקושי שלך לקבל את התנהגותה.