שלום, אני אמא לילד בן 3.5. בחודשיים האחרונים הילד התחיל לשנות התנהגות. הוא תמיד היה שובב אבל בתקופה האחרונה זה מוגזם. זה מתבטא במכות לילדים בגן, פעם אחת לגננת, זריקת חפצים, חוצפה. הוא לא מקשיב לנו. חשבתי בהתחלה שזה דרישת תשומת לב, אך בבית נראה שהוא דוחה את החיבוקים רוב הפעמים, בגן אני יודעת בוודאות שהוא מקבל יחס טוב. חשוב לי להדגיש שיש לו לפעמים ימים שהוא פשוט מקסים, עוזר, צוחק, משחק. אני מרגישה שכל פעם שאנחנו לא מסכימים למשהו או כועסים על משהו הבכי שלו הוא בכי שלי זעקה לעזרה על משהו. אני לא מצליחה לדובב אותו אם משהו מפריע לו. הוא יודע איך לסובב כל שיחה בנושא זה למשהו אחר. ניסיתי לדובב אותו בעזרת תמונות(המלצה של אחד הרבנים) אך זה לא עבד. גם הגננת ניסתה לדובב אותו ללא הצלחה. אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני בהריון חודש חמישי, אמרו לי שאולי זו הסיבה. שאלתי היא- איך אפשר לגלות מה מפריע לילד אם הוא לא משתף פעולה? ואיך מתמודדים עם התנהגות הילד?איך מגיבים? אשמח לעזרה בדחיפות, תודה.
תשובה
שלום רב
תמיד אפשר להסתכל על בעיות כאלה כבדיקת גבולות ואותם אכן יש ללמד - מה מותר מה אסור, מהי התנהגות מקובלת ומה לא בא בחשבון.
יחד עם זאת יש גם להסתכל ברמה מעמיקה יותר ולנסות להבין מה גורם להתנהגות התוקפנית שלו. יתכן בהחלט כי השנויים שחלים בך והתינוק העתידי מאד מאיימים עליו.
למרות כל הביטחון יש לבדוק מה קורה בגן: גננת מחליפה וכד.
שדרו לילדכם הרבה אהבה, ביטחון בעצמכם וגבולות מאד ברורים.
הצורך לדובב אותו: ילד בן 3.5 לא יודע מה מפריע לו. הוא רק יודע שמשהו מפריע לו.
האינטואציה ההורית שלכם צריכה להעלות את ההשערות ולפעול בהתאם.
העיקר תזכרו: זה יעבור... ואחר כך יתפתח אתגר חדש - כך זה עם ילדים.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה