שלום
אני בת 25 ויש לי חבר למעלה משנה.חבר שלי אוהב אותי מאוד וגם אני אוהבת אותו. הוא מעוניין שנתחתן בחצי שנה הקרובה ורוצה להציע לי נישואים, אך אני מצד אחד רוצה ומצד שני חוששת ולכן מעכבת את ההצעה כל הזמן.ממה אני חוששת? מהמחויבות הכרוכה בכך, ומהרגשה (באיזשהוא מקום) כי זהו סוף.. כשאני מספרת על הרגשות האלו לחברי (מערכת יחסים מאוד פתוחה ואני יכולה לספר לו הכל)הוא טוען כי זה לא הסוף אלא רק ההתחלה..אבל זה לא מרגיע אותי. דבר נוסף שמציק לי- אני באה ממשפחה דתייה, שומרת שבת וכד', אך הולכת עם מכנסיים מידי פעם וחברי שיותר דתי ממני מעוניין כי אלך רק עם חצאיות ועם כיסוי ראש לאחר נישואין.עם חצאיות אני יכולה ללכת אך עם כיסוי ראש אינני מוכנה כלל ללכת והבבהרתי לו זאת המון פעמים. אך הוא מתעקש וטוען שזה מאוד חשוב לו. אציין שחברי מגיע ממשפחה מאוד דתית..(אע"פ שהוא פחות דתי ממשפחתו)ואני ממשפחה פחות דתייה. מה עליי לעשות? לוותר על עקרונותיי? רק לחשוב על עצמי עם כיסוי ראש גורם לי הרגשת אי נוחות והרגשה שאני בתחפושת. שזה כלל לא מתאים לאופי שלי. מצד שני גם אם אלך בלי כיסוי ראש, יהיה לי מאוד לא נוח ממשפחתו. למרות שהם ליברלים ולא יאמרו לי כלום עדיין ארגיש לא נעים.אני לא יודעת מה לעשות וזה מתסכל כי חברי רוצה להינשא, ולמרות שאמר כי גם אם לא אלך עם כיסוי ראש - יקבל אותי, זה עדיין מפריע לי מאוד. האם להעדיף את רצונותיי או את של חברי?
תשובה
שלום
אני לא מאמין שאת מתלבטת בגלל כיסוי ראש. לא ייתכן שבגלל כיסוי ראש את לא רוצה להתחתן. אני לא מקבל את זה.
אם מדובר בבחור טוב שאת אוהבת והוא אותך ויש לו מידות טובות, משפחה טובה כפי שציינת. מה יש לומר?
הוא אפילו מוכן לקבל אותך כמו שאת בלי כיסוי ראש. אני חושב שזה מצביע על אדם מקסים. שבאמת מוכן לזוגיות, לנתינה ולשותפות.
זה מה שנקרא זוגיות - למרות שהיה לו כוונות אחרות בראש ושאיפות אחרות. רצונות שאישתו תלבש חצאית ולא תלך עם מכנסים ותלבש כיסוי ראש הוא וייתר על הרצונות שלו בשביל הרצונות שלך. זה לא נקרא לוותר על הרצונות זה נקרא אהבה ושותפות.
הוא לא ויתר אלא הוא עשה סדר עדיפוית ברצונות שלו. יש לו רצון שלכי עם חצאית ויש לו רצון לכיסוי ראש ויש לו עוד מלא רצונות שונים ומשונים, אבל יש לו גם רצון להתחתן איתך, לאהוב אותך ורצון שתהיא אמא של ילדיו, רצון להיות איתך כל החיים.
זה רצון הרבה יותר גדול וחשוב מהרצון לכיסוי ראש ולחצאיות, אז הוא עשה העדפה מתקנת ברצונות שלו!
אני חושב שאת גם צריכה לעשות בדיקה והעדפה מחדש של הרצונות שלך. כי הרצונות שלך כרווקה אינם אותם רצונות כמו של אשה ואמא.
לאמא יש רצונות פרטיים שלה, היא רעבה ועייפה וכו' אבל כשיש לתינוק שלה צרכים והוא בוכה ורוצה לינוק אז האמא משנה את הרצונות שלה. היא קמה ונותנת לתינוק אוכל למרות שהיא עייפה, וצמאה. היא תישן ותישתה אח"כ. התינוק ובהמשך הילדים והרצונות שלהם יהיו לפני הרצונות שלה בהרבה מקרים. זה נכון גם לאבא. כאשר אנו הורים יש לנו אחריות והצרכים הפרטיים שלנו תופסים לפעמים מקום קטן יותר וסדר העדיפויות משתנה.
לכן, במידה והחלטת שהחבר שלך הוא כבר לא רק חבר אלא בן-זוג ואת מחליטה להקים איתו בית בישראל. סדר העדיפויות משתנה. זה לא שינוי שבא מתוך כפייה חלילה! אלא שינוי שבא מתוך אהבה! אהבה שגורמת לתיקון העדפות, וההבדל בין שניהם הוא ענק.
אנחנו בעצם מדברים כאן על אהבה. זה נקרא אהבה.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים