חששות

שלום רב , אני בת 21 וחצי לפני בערך 8 חודשים התארסתי וביטלתי אירוסים.

מאז עבר זמן וככל שעובר הזמן אני יותר ויותר אפטית לעניין, אדישה, לא רוצה בזה, זה לא מרגש אותי וזה מאוד מפחיד אותי שבעקבות החוויה הלא אמיתית שעברתי, שאני יכולה לומר שהיא לא היתה טובה ביותר, אני כיום לא מעוניינת בזה ולא נותנת לעצמי לראות שהמציאות טובה הרבה יותר ושהבעל האמיתי שלי יהיה אדם שאני הכי אשמח בו בעולם.

זה מתבטא גם בכך שאם למשל חברה התארסה או משהו כזה, אני ישר מתחילה לחשוב שבטח לא הכל ורוד להם ושיש קשיים, האמת היא שברור שיש קשיים אבל יש הרבה יותר שמחה ורצון להיות יחד ואת זה איבדתי באיזה שהוא אופן, אשמח אם מישהו מכם יוכל להאיר עיני ונפשי לראות שלא כך הם החיים באמת...(האמת היא שהתשובה שאני עונה לעצמי היא שעד שאני לא אפגוש את האדם איתו אני אתחתן ואוהב, אני לא אוכל לעבור חוויה מתקנת... מה אתם אומרים?)

תשובה

בחורה יקרה,

ניכר ממכתבך שעברת חוויה מאוד לא נעימה ושבעקבותיה החלטת לבטל את האירוסין. טבעי מאוד לחשוש מפני הבאות ולפחד להיפגע שוב.

יתכן שמאחר שאת חוששת להיפגע שוב את "אוטמת" את עצמך מלהיפתח שוב לבחורים ומונעת מעצמך בכוונה את ההתלהבות מהם.

כנראה שאת מנסה לשכנע את עצמך שאינך מעוניינת ושאת אפטית למצב כדי להימנע מכאב נוסף.

חווית ההתאהבות והרצון לבנות יחד בית עם מישהו הוא תהליך שלעיתים הוא ארוך ואף מייגע. אין שום ערובה לכך שלא תפגעי/תכווי שוב.

חלק מהתאהבות היא לעיתים אכזבה או פגיעה, והינך צריכה להיות מודעת לעובדה שאת היא זו שמונעת מעצמך למצוא את הבחור שאיתו תהיה לך חוויה מתקנת. ברגע שתחליטי שאת מוכנה שוב לקפוץ למים ולנסות למצוא את הבחור המתאים, את תשתחררי ויהיה לך הרבה יותר קל להיפתח ולתת צ'אנס לבחורים אחרים.

יתכן ואת החוויה המתקנת לא תעברי דווקא עם הבחור שאיתו תתחתני, אולי זה יהיה עם בחור אחר שימצא חן בעיניך אך משום מה זה לא יסתדר. אולי מישהו יאיר את עיניך וכבר תביני שלא כולם הם כמו הבחור שאיתו ביטלת את האירוסין...

בקשר לחברותייך, ברור שכל קשר מלווה בהמון שאלות, קשיים וחששות אך אם באמת אוהבים אין דבר שלא ניתן למצוא לו פיתרון.

ואכן את עצמך אמרת שאצלם הדברים נעשים מתוך אהבה ושמחה. בעז"ה גם את תזכי לכך.

בהצלחה.

מירי לנדוי,

עו"ס.