שלום
בתי ה-15.5 (בת זקונים) לא אומרת בבוקר בוקר טוב וגם כשהיא הולכת מהבית לבית הספר לא
אומרת להתראות או לפחות ביי (כמו שהנוער היום אומר), אף על פי שכמובן כולנו אומרים.
זה התחיל עוד שהיא היתה יותר קטנה
ותמיד קמה בבוקר קצת הפוכה , מתעצבת כשהדבר
הכי קטן לא מסתדר לה.
השאלה שלי היא כזאת, האם כדאי לי לעמוד
על זה שתגיד בוקר טוב (כפי שבתי הגדולה
מייעצת לי), או שלא אתייחס. ניסיתי בעבר
להסביר לה שזה לא יפה ללכת בלי להגיד
להתראות, אבל תוצאות לא היו.
אשמח לקבל עיצה בכם.
תודה מראש,
תמר
תשובה
שלום רב,
נדמה שהשאלה היא יותר רחבה כיצד להתייחס להתנהגות שלה, האם זה קשור לרגישות שלה בבוקר, האם כבת זקונים היא סובלת מפינוק יתר, או האם היא נמצאת בשלב ההתבגרות.
רצוי ככלל לא לתת פינוק יתר לבת זקונים, למרות שזה טבעי, לנסות לשים גבולות בכלל ובגיל ההתבגרות בפרט. כדאי לנסות להידבר איתה, להסביר ולדרוש התנהגות יותר מנומסת, אך לא בהכרח דווקא הבוקר טוב הוא הפרט שעליו יש להתעקש. במידה ואת מרגישה שככלל כאם את מתקשה בלחנך אותה כדאי לשקול יעוץ והדרכת הורים. חשוב לבדוק האם בביה"ס גם ישנם בעיות, או זה מתמקד רק בבית.
ס"ה יש לשים גבולות אך לא להתעקש על כל פרט
ופרט.
בהצלחה.