זוגיות

אני נשואה באושר רב פלוס ארבעה ילדים קטניםמתחת לגיל 7. יש דבר שהוא אומנם פעוט , אך מוביל לעצב, כשהוא מתרחש.

בעלי אדם מיוחד ונותן. ולרוב חלוקת העבודה מאוזנת ומקובלת על שנינו. לעיתים אני רוצה שבעלי יקדיש יותר לעצמו (רוחנית)וזקוקה למרחב עשיה שלי לבד עם הילדים, אני אומרת "שאני אסתדר לבד" אך בעלי נפגע ממני , וחש שאני מבטלת את מקומו בבית (הוא אבא מקסים והילדים מאד אוהבים אותו)כואב לי להכאיב לו , אך לעיתים בזמנים מסוימים אני צריכה את המרחב שלי... אולי זוהי סוג של שתלטנות שלי? איך אני מאפשרת לו מרחב גדול יותר רוחני, בלי שהוא יחוש פגיעה?

תשובה

שלום וברכה

בראשית דברייך כתבת שאת נשואה באושר רב לאדם מיוחד ונותן, אשר מתחלק איתך במטלות באופן מאוזן ומקובל ושהינו אבא מקסים ואהוב על ילדיכם.

אני סבור שעלייך להודות על כך לבורא עולם, בימינו הדבר אינו ברור מאליו.

את כותבת שלעיתים רצונך שהוא יקדיש יותר זמן לעצמו מבחינה רוחנית אך אני רואה התייחסות רק לרצונותייך שלך ואיני רואה כלל התייחסות שלך לרצונותיו שלו. ייתכן שהוא איננו מעוניין בעת הזאת במה שאת מכנה "רוחניות" וזה אגב לא יקרה ללא רצונו החופשי בכך. יותר מכך מסתבר שהדבר אותו את מכנה פעוט, איננו פעוט כלל בעיני בעלך שלדברייך נפגע וחש כי את מבטלת את מקומו בבית.

ראי, כחסיד של הידברות פתוחה, עצתי לך היא בהחלט לדבר על הדברים אך לא לפני שתבדקי עם עצמך מספר דברים;

א. בדקי עם עצמך האם את מעוניינת באמת "לאפשר" לו מרחב רוחני גדול יותר או שאת מבקשת את המרחב שלך בתואנה זו?

ב. חשבי האם הוא מעוניין בכך? האם הוא חש צורך כזה?

ג. במעשייך את מבקשת להפר את האיזון עליו ברכת בתחילת דברייך, נסי לראות את התמונה מן הצד שלו, כיצד הוא רואה את רצונך זה ואת משמעויותיו עליו כאבא וכבעל?

ד. האם זה יהיה נכון עבור הילדים שמאוד אוהבים אותו?

ה. מה הכוונה לעיתים, בזמנים מסוימים? האם הוא מודע לנסיבות המיוחדות באותם זמנים?

ו. אם כואב לך להכאיב לו כדברייך והוא, כפי שציינת הינו מיוחד, חולק ונותן, אני מניח שאתם מסוגלים ללבן את הדברים ביחד בשיחה פתוחה, לאחר שתבדקי עם עצמך את טיבם של רצונותייך ותנסי להבין גם את הצד שלו, תוכלי להעלות בשיחה את הצורך האישי שלך במרחב עשייה עם הילדים ללא דחיקתו מחוץ למעגל אשר הוא שותף לו. בלי כל קשר לחלק הראשון העוסק בצורך שלך ובמידה והעניין עדיין רלוונטי, תוכלי להעלות את רצונך שהוא ייקח לעצמו מרחב להתפתחות רוחנית במידה ואף הוא יחפוץ בכך.

"אשה טובה עושה רצון בעלה", נוהגים להסביר שהיא עושה ומכוונת את רצונו, כל זה נכון כאשר היא מכוונת אותו בכפיים נקיות וללא מניעים נסתרים וללא תחושת איום עליו, אם אכן ידייך נקיות ואין כוונתך להשתלט עליו, אני בטוח שתדעי להעביר לו את הדברים בצורה טובה.

בהצלחה רבה

עזרא היידו MCI מאמן מומחה ומגשר משפחה, ברוח היהדות