בס"ד
שלום , אני בן 19.5 , לומד כרגע בשיעור ב' בישיבה גבוהה ,בסה"כ החיים שלי די שמחים אך יש לי בעייה מסוימת , הבעיה שלי היא שאני לא כל כך שלם ושמח עם העבר שלי , אני גדלתי בבית מסורתי שלאט לאט התחזק וכרגע הוא דתי ,אך ממש ממש לא תורני , תמיד אני מרגיש תחושת החמצה עם העבר הזה , אני מרגיש כאילו לא חייתי באמת אלא בסוג של שקר, ברור שאני לא אשם ואין לי כל כך הרבה מה לעשות והתגובה הכי טבעית ובריאה למצב כזה היא פשוט להתמיד בדרך שלי ולשמוח בזה שהנה ,כשאני בגיל שאני מתחיל להתנהל בהכרתיות לגבי עצמי ורצונותי הדבר שאני עושה זה לומד תורה, אך בכל זאת מדי פעם ובעיקר כשאני מגיע הביתה תחושת ההחמצה חוזרת (יש לציין שאני אוהב את הוריי ותחושת החמצה זו לא יוצרת כעס כלפיהם , אלא רצון לשינוי ושיפור הקיים), עוד בעיה- במשך שנים ארוכות לצערי חטאתי בהוצאת זרע לבטלה ובהסתכלות בסרטים לא צנועים באינטרנט , גם עניין זה יוצר איזה "כתם שחור" בעבר שלי שלא מרפה , סוג של תחושת החמצה של העבר .
יש לציין(לגבי שתי הבעיות) שברוב הזמן הן לא מפריעות לי מכיון שאני נמצא במהלך של התקדמות בישיבה , משום מה כשאני בבית הן מופיעות.
אני אדם מאוד רגשי ,שבקלות יכול להכנס לדיכדוך בגלל דברים מהעבר , אך אני יכול להצביע על כך שבשבועיים האחרונים אני יותר "שכלי" ,ופחות נפעל מהעבר ,וממילא יותר רגוע ושמח , אך כאמור, החזרה הביתה מוציאה אותי מה"שכליות".
הייתי שמח לקבל הרגעה לגבי העבר , עצה שתחזק אותי ובעזרתה אני אמשיך עם ה"שכליות",עם המבט האופטימי, גם בבית.
אעדיף לקבל עצה ולא הפנייה לפסיכולוג מכיוון שאני חושב שאני די בשליטה ויש לי מספיק מוטיבציה להתמודד לבד .
תודה.
תשובה
שלום רב,
נשמע שאתה מבין לבד שאין טעם "לבכות על חלב שנשפך", מה גם שספק אם אכן יש בתחושות ההחמצה היגיון. כנראה זה קשור למבנה הרגשי שלך ולא נראה לי שאתה זקוק ל"עצה" מיוחדת. תמשיך בדרכך, ואם תרגיש שלבד אתה לא מצליח להתמודד תפנה למישהו שאתה סומך עליו, חבר או מבוגר, כדי לקבל פידבק ו"חיזוק".
בהצלחה.