בס"ד
שלום וברכה!
אני בת 28 ונפגשתי בעבר עם בחור שכיום הוא בן 30.
היו לי כמה התלבטויות בקשר לבחור ולכן החלטתי שניפרד.
אחת ההתלבטויות היתה שהבחור אמר שמה שמצא חן בעיניו אצלי זה שהייתי בשבילו "אוזן קשבת". כלומר, הוא הרגיש מאוד בנוח לשתף אותי בדברים הכי הכי אישיים שלו שלא סיפר לאף אדם מעולם. גם אני הרגשתי בנוח לשתף אותו בדברים שלי.
התלבטתי מאוד אם קשר שכזה (שמרגישים בנוח לשתף בדברים הכי אישיים) מספיק כדי להתחתן. לא הצלחתי להגיע לתשובה ולכן החלטתי שניפרד.
כיום, הבחור רוצה שנחזור להיות בקשר, ואני מתלבטת בעניין.
שאלתי היא:
האם מה שתיארתי למעלה (מבחינת רמת הקשר) מספיק בכדי לבנות חיים משותפים? או שמא זה סתם קשר כמו קשר של חברות טובות ולא מעבר?
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום רב,
ראשית, קשר בו כל אחד מרגיש נוח לשתף את השני בדברים הכי אישיים, הוא חשוב מאוד, וזה יכול להיות בסיס לקשר יותר משמעותי ורחב. השאלה מה קורה לך, ומה קורה לו בשאר התחומים, משיכה מינית, הערכה הדדית, ומה בעצם הפריע לך וגרם לך להפרד.
על פניו נראה שכדאי לך לנסות לחזור לקשר, ולבדוק האם מתפתח קשר משמעותי יותר, שניתן להבין שאת מעוניינת בו. אם עדיין את מתלבטת, מציע שתפני ליעוץ
ותבדקי מה בכל זאת מפריע לך, וגרם לך לחשוב שזה קשר כמו בין שתי חברות, ובכלל מה הבעיות שלך בקשרים עם בנים בכלל.
בהצלחה.