שלום,
אני בת 25, ויוצאת עם בחור בן 26 מזה חודש.
מערכת היחסים בינינו טובה ונעימה.
ניכר בבחור שהוא די החלטי, יודע מה הוא רוצה מחייו, ולא "שוקט על שמריו" (תכונות שאני מעריכה).
שני דברים מפריעים לי בבחור.
האחד, החיבה המוגזמת שלו, לדעתי ל"מותגים".
כאשר אלי "זה בכלל לא מדבר". אני לא ממש מבינה למה להשקיע פי 5 או 8 בבגד, שאפשר לקנות בחנות נורמאלית בפחות. אני גם לא מדברת על מותגים "פשוטים", אלא על כאלו שנחשבים "יוקרתיים".
דברנו על זה, והוא אמר, שהוא באמת אוהב את זה, כי הוא רגיל לעבוד עם קהל, ושאת רוב הדברים האלו, הוא משיג בהנחה משמעותית. הוא גם הוסיף, שהעיניין שלו ב"מותגים" יפסיק ברגע שהוא יינשא, ויהיו לו התחייבויות נוספות "על הראש".
הבעיה השניה, קשורה להשכלה: יש לי תואר ראשון, ואני חושבת על להמשיך ללמוד הלאה, לתארים מתקדמים (בעתיד, לא בשלב הזה).
לבחור אין תואר, וגם לא תעודת-בגרות מלאה.
הוא גם לא מתכוון לעשות אי-פעם.
הוא עובד חרוץ וטוב, וחולם להקים עסק בעתיד (מה שלא ידרוש ממנו תעודת בגרות).
הוא אמר שעד היום הוא לא הרגיש בכך צורך, והוא מוכן ללמוד עוד "חומר רוחני", אבל לא "לימודים לתעודה". (והוא "קובע עיתים" באופן די רציף וקבוע).
הוא הציע לי לקבל אותו כמות שהוא, או שלא לקבל בכלל.
תת-בעיה לבעיה זו, דבר שלא הזכרתי כשדברתי איתו, היא שלפעמים הוא שוגה ב"לוגיקה" של משפטים שהוא אומר. דבר שנשמע באזני די צורם. אמנם זה לא קורה הרבה, ואולי זה נרכש, אבל באזני זה צורם.
ואולי, אפילו, זו השפעה חיצונית, של "תיכון ברמה נמוכה", או חברה.
לפעמים אני מרגישה, גם, שהוא לא יורד לסוף דעתי כשאני מדברת איתו. בעיה ששמתי לב, שמופיעה אצל לא-מעט מהבנים שאני יוצאת איתם (גם כאלה שלמדו לימודים אקדמיים, ו-סליחה אם זה נשמע שחצני).
מצד אחד, יש בבחור תכונות שאני מעריכה, כאלו שלא נמצאות אצל כל אחד, ואפילו נדיר למצוא.
(באמת שאיני מכירה הרבה אנשים עם "אופי חזק" באמת)
מצד שני, יש דברים שמפריעים לי שקשורים ל"תקשורת", וקשורים ל"תפיסות עולם".
עד כמה הם חשובים באמת?
תודה,
חנה
תשובה
שלום רב,
הדילמות שאת מציגה הן רציניות ואמיתיות, להוציא את חיבתו למותגים, אשר נשמעת כבעייה לא רצינית. הפערים בהשכלה הם משמעותיים,למרות שניתן להתמודד איתם.הבעייה בלוגיקה של המחשבה יתכן וקשורה בליקוי למידה, אשר מונע ממנו לרכוש השכלה פורמלית. תשאלי אותו בגלוי האם הוא אובחן, ואם נראה לו שיש לו בעייה כזו.
נראה שאת זקוקה לזמן נוסף והיכרות יותר מעמיקה לכדי להעריך האם המכנה המשותף והחיובי עולה על המיגרעות, אשר קיימות בכל קשר. נראה שכדאי שתתיעצי גם עם בני משפחה או חברים שאת מעריכה את שיקול דעתם כדי לקבל פרופורציות. בסופו של דבר ההחלטה היא שלך, וכדאי לתת גם לרגש ולאינטואיציה הטבעית שלך לכוון את דרכך.
ההחלטה היא כבדת משקל, ואם את לא בטוחה פסק זמן עשוי להועיל.
בהצלחה.