שלום,
לפני מספר חודשים נישאתי.
הוריו של בעלי היו רגילים שבעלי נותן להם כסף ומשלם להם חשבונות, עורך להם קניות וכו' מדי חודש עד שנישאנו. מאז שנישאנו הם ביקשו פעמים רבות כספים, תשלום חשבונות וכו'.אני לא הסכמתי לזה ואמרתי לו שעם כל הכבוד להורים שלו, הם במצב כלכלי לא טוב בגלל שהם לא יודעים להשתמש בכסף ולכן אני לא מוכנה לתת להם כסף (שניהם עובדים, ובבית יש להם רק ילדה אחת להאכיל). אם הוא רוצה לעזור להם - נעזור בקניות ולא בכסף. גם עיצבן אותי שהם בכלל מבקשים, לנו בעצמנו אין! הלכנו לייעוץ אצל רב והוא אמר שעלינו להפסיק לתת להם כסף ובאמת לעזור להם במצרכים, והעזרה הכי גדולה שניתן להם זה לשלוח אותם לייעוץ בדחיפות. אולם הם לא רוצים ללכת לייעוץ ולא עושים דבר ע"מ לשפר את מצבם הכלכלי ולשלם חובות. הם הפכו להיות תלותיים וכל הזמן מבקשים מאיתנו שניתן להם כסף.
בעלי ואני הגענו להסכמה שלא נותנים להם כסף יותר, אבל מאז הפגישה עם הרב הם עדיין מבקשים, גם הם וגם שני האחים הקטנים שלו (בן 19 ובת 15). ז"א שזה נהיה כבר הרגל שאם צריך כסף - באים אלינו ומבקשים.זה תמיד גורם לחיכוכים בינינו וריבים גדולים מאוד שמסתכמים בברוגז ימים שלמים. השבוע אחותו ביקשה ממנו כסף ואז כבר ממש הרגשתי שאני חייבת לשים לזה סוף. אמרתי לו שוב ושוב שידבר עם ההורים שלו ויבהיר להם שאין לנו אפשרות כרגע לתמוך באף אחד ושלא יבקשו כי אין לנו. היה לו מאוד קשה עם זה, הוא לא רצה לדבר עם ההורים שלו על זה כדי לא לפגוע בהם, אבל מצד שני - כשהם התחייבו לשלם על השבת חתן וכבר סגרו הכל היה להם מאוד קל להגיד לנו שאין להם והיינו חייבים לשלם על הכל כי הוריו כבר הזמינו הכל והיה מאוחר מדי לבטל (5 ימים לפני השבת חתן הם הודיעו לנו). אז ציפיתי שתהיה קצת הבנה מצידם... אבל מה שקרה בסופו של דבר זה שבעלי הסכים לדבר עם ההורים שלו אבל התחמק בכל פעם עם תירוץ אחר.. עד שהחלטתי שנמאס לי ואמרתי לו שאם הוא מחליט להמשיך ולתמוך בהם כלכלית אני גומרת את הסיפור. שימשיך לתת להם ולממן אותם בלעדיי. הם כ-ל הזמן במצב של לבקש ולבקש. מתוך פחד לאבד אותי הוא דיבר עם ההורים שלו ואמר שלא הייתה הבנה מצדם, שהם נפגעו מאוד. האם עשיתי טעות שלחצתי עליו לדבר איתם?
תשובה
שלום
1. זה מה שאמר הרב לעשות וצריך לשמוע לרב.
2. בעלך התחייב מתחת החופה לפרנס אותך ולדאוג לך לכן זאת חובתו והתחייבותו.
3. לכן נאמר בתורה בספר בראשית פרק ב פסוק כד: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
כדי להקים משפחה, זוגיות, אהבה צריך לעזוב את אביו ואת אמו.
לכן לא עשית טעות.
אבל מחובתך לתמוך בבעלך (זה ממש לא ניסיון קל ופשוט בשבילו), לתת לו מילה טובה, להודות ולחזק אותו.
ומצד שני עצם העובדה שאתם מפסיקים לתמוך כספית לא אומר כמו שהציע הרב שאפשר לעזור בקניית מזון אם יש בכך צורך אמיתי. זאת גם חובתו, אפילו אם הם לא יודעים להתנהל כלכלית נכון זאת לא סיבה לעזוב אותם.
אם אין צורך בקניית מזון אז זה המצב היותר בריא.
בכל אופן צריך להמשיך לכבד אותם, ולא לזלזל בהם. צריך מאוד להיזהר בזה. אחרי הכל הם עדיין ההורים של בעלך והוא חייב לכבד אותם.
אפשר להסתייע בארגון פעמונים, הם עושים עבודה טובה ומייעצים למשפחות איך להתנהל נכון כלכלית.
וכאן יש לי רעיון קצת הפוך ממה שאמרתי עד כה. רק צריך להבין שהאסטרטגיה הנכונה היא מה שכתבתי למעלה. כאן אני מדבר על טקטיקה ופתרון בהחלט זמני וצריך להבהיר להורים שזה "באופן זמני"!: אפשר להציע להם עזרה כספית מסוימת בתנאי שהם פונים לייעוץ כמו למשל ארגון פעמונים ומיישמים בפועל את ההמלצות של היועץ.
במידה והם יישמו את 100% ההמלצות של היועץ הם יקבלו סכום כסף מסוים. את הסכום הסופי ייקבע היועץ עצמו!
ככה אתם לא אומרים להם "לא". אלא זאת בעצם החלטה שלהם. ילכו ליועץ ויישמו 100% מההמלצות והבקשות שלו יקבלו. לא ילכו או שילכו ולא יעשו בפועל כלום, לא יקבלו. זאת החלטה שלהם! ואתם כאן בשביל לעזור ולתמוך במידת האפשר במידה והם מנסים לעזור לעצמם.
בהצלחה
שמואל, כולנו שדכנים