בס"ד
שלום לכם!
אני בחורה צעירה והתחתנתי לפני כמה חודשים.
אני לא יודעת בדיוק להצביע מתי זה התחיל אבל בזמן האחרון אני מאוד מדוכאת ובלי הרבה סיבות נראות לעין. אפשר לומר שב"ה לא חסר לי כלום. יש לי בעל נפלא, משפחה חמה ואני בקשר מצוין איתם, הרבה חברות ובקיצור כל מה שיכול לעשות אדם מאושר. ובכל אופן אני מוצאת את עצמי נכנסת לדכאון משטויות. זה יכול להיות זה שאני מנסה לתפוס את בעלי בטלפון והוא לא עונה לי ומיד המצב רוח שלי משתנה פלאים ובצורה ממש דרסטית. ככה כל דבר קטן שלא מסתדר לי אני לוקחת את זה נורא קשה. אני כבר לא מכירה את עצמי. תמיד היתה לי נטיה להיכנס מהר לדכאון אבל לא עד כדי כך. הבעיה שזה גם רק מחמיר (משך הזמן שאני מדוכאת מכל שטות הולך וגדל, וכו...). בהתחלה חשבתי שזה פשוט כי עברתי הרבה שינויים (נישואים, מעבר לעיר אחרת וכו..) ולאט לאט אני אתקלם אבל זה לא נראה כאילו זה משתפר.
חוץ מהדכאונות שתוקפים אותי אני יכולה להגיד שמאז שהתחתנתי אני מרגישה הרבה הרבה פחות בטוחה מפעם כשגרתי עם ההורים. מכל הבחינות העולם פתאום נראה לי גדול ומפחיד. כל רגע אני בהרגשה שהגרוע מכל יכול להתרחש. יש לי הרבה סיוטים בלילה, הרבה מעבר לפעם. גם האמונה והבטחון שהיו לי בה' נחלשו ואני מרגישה שאני פשוט צריכה עזרה.
אני ממש מודה לכם ואני מצטערת על האריכות.
תשובה
שלום רב,
אכן ההתרשמות היא שהפרידה מהבית וההסתגלות למצב החדש יצרו החרפה במצבך הרגשי,ולכן את יותר לחוצה, רגישה ונתונה למצב רוח דיכאוני.
תגובה רגשית כזו היא טבעית.אך מצד שני יש לכך רקע קודם, ובחלוף הזמן יש החרפה, לכן כדאי לפנות ליעוץ מקצועי.
נכון יהיה לשתף את בעלך בבעייה ולהתייעץ עם ההורים או עם חברה טובה. אך נראה שנכון יהיה לפחות לקיים פגישה אחת עם גורם מקצועי כדי להעריך נכון מה הבעייה ולמה את כל כך לחוצה.
בהצלחה.
בהצלחה.