שלום.
קוראים לי ענאל אני בת 18 ונמצאת כרגע בשרות לאומי.
עוברת אלי כרגע תקופה לא טובה אני סובלת וכואבת מאוד מאהבה נכזבת .אני מאוהבת בבחור בן16 בכיתה י' . שלמעשה הוא מאוד בוגר מבפנים יש לו מידות טובות עם פנימיות מיוחדת מאוד אני למעשה מרגישה שמצאתי אוצר. נסיתי להתקרב אליו כמה פעמים כרגע אנחנו ידידים אבל אני יודעת שזה לא ילך יותר רחוק מזה . לפי מה שהבנתי אין לו כלל רגשות כלפי ואף יתכן שהוא מאוהב במישהי אחרת.למעשה תמיד סבלתי מאהבות נכזבות ואף פעם לא חייתי באמת אהבה הדדית כפי שהייתי מחפשת . אני מרגישה שהבחור הוא באמת הבחור המתאים בשבילי . אני מתפללת כול יום חזק מאוד להקב"ה ומבקשת ממנו שיענה לבקשתי להצלחת הקשר .אני יודעת שהפעם שלא כמו הפעמים הקודמות לא היה לי את הכוח לשכוח ממנו , כי אני לא רוצה ולא יכולה לסבול שוב יותר ממה שאני סובלת עכשיו .מאוד קשה לי לתפקד ביומיום אני מרגישה שליבי פשוט קרוע לרסיסים . זוהי הרגשה שלא ניתנת להסביר במילים שכול העולם שלך פשוט הופך להיות חסר משמעות. שאלתי אלייך הרב הוא מה לעשות ? להמשיך להתפלל להקב"ה ? או לשקוע בדיכאון הזה עד שתבוא הישועה...(ממני ענאל כאובת הלב.מצפה לתגובה בהקדם האפשרי. תודה)
תשובה
שלום לך
אתר כיפה בחר להפנות את השאלה דוקא ליועצים הפסיכולוגיים ולא בכדי.
את נשמעת מאד עצובה ובמצוקה.
הדבר שיכול לחזק אותך הוא ההבנה כי בעצם המצב נוצר לא מגורמים מבחוץ אלא מתוך ליבך פנימה.
הבחור "לא שבר את ליבך" משום שלמעשה אף פעם לא הייתם בקשר מסוג זה.
לעיתים אנו כותבים לעצמנו תסריט שאותו היינו מאד שמחים להגשים אולם חשוב לזכור שכשם שכתבנו תסריט זה בכוחינו לכתוב עבור עצמינו גם תסריט אחר - ממשי יותר וכזה שיש לו סכוי שגם יאיץ את אושרינו.
תמיד טוב להתפלל, אף פעם לא טוב לשקוע בדכאון אבל הכי חשוב לזכור כי יש לנו המון בחירה חופשית ואושרינו בידינו.
נסי להשקיע בפעילות המבורכת של התנדבות בשירות הלאומי, קשרי ופתחי קשרי ידידות ואולי התחילי להפגש עם בנים בני גילך.
מכל מקום הוא בדמיונך מאשר במציאות לכן כדאי שתגרשי אותו משם.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה