בני יהיה בן שלוש השבוע ,והוא הולך לגן.
בקיץ התחלנו בגמילה מטיטולים למרות שלא גילה ענין בכך, ולמרות שזה היה כשלושה חודשים לאחר הולדת אח חדש,מפני שלגן הוא היה צריך להגיע גמול. (התחלנו בגמילה כחודש וחצי לפני הגן כדי שלא יהיה קרוב מדי).
בתחילה הוא פספס כל הזמן ולקח כשבוע עד שקלט את הענין (עשה כשהיה בשרותים)
לאט לאט ירדה כמות הפיספוסים אך לא היתה גמילה מלאה .לגבי הפרשת צואה לא היתה כל שליטה (הורדנו טיטול גם בלילה ובד"כ קם יבש).
הכניסה לגן היתה קשה לו.(עד אז הוא היה איתי בבית)בגן הוא לא בכה אפילו פעם אחת כשהלכתי, וראיתי שאינו מגיב גם כשמציקים לו, בבית הוא לא שמע למה שאמרנו לו, והחל לישון איתנו בלילה (גם כתינוק לא היה מסכים לישון איתנו, אפילו כשהיה חולה ).
בגן הוא מפספס בסביבות פעם פעמיים ביום.מדי פעם כלל לא. בבית הוא פיספס יותר ויותר ,לא הסכים להחליף מכנסיים והרגשנו שהוא משתמש בפספוסים באופן מכוון (לא מסכים ללכת לשרותים כששלחנו, אם לקחנו אותו לא עשה ,ומיד אח"כ עשה במכנסיים וכאילו כלל לא הרגיש)
כשחשתי שבעצם האחריות עלי במקום עליו, שהוא מתמרד,ואני מתחילה לכעוס, החזרתי אותו לטיטול בבית (גם מתוך תחושה שגמלתי אותו מוקדם מידי בשבילו,ושצרוף הגמילה הזו לגמילה מהיותו איתי בבית ומהיותו הקטן במשפחה קשה לו מידי). בגן לא אהבו את זה.
היום המצב בגן משתפר, ונראה שטוב לו יותר.
הוא ביקש מספר פעמים אחרי הגן להשאר בלי טיטול, כשהסכמתי הוא פספס בלי ללכת כלל לשרותים.כשאמרתי לא שבסדר ושילך לשרותים לא הסכים,וכשנתתי בחירה או להתפנות או טיטול בחר טיטול.
נטייתי כרגע היא לאפשר לו טיטול בבית .ליום הולדת של גיל שלוש ניתן לו ציציות אותן יוכל ללבוש רק כשיהיה יבש-אולי זה ידרבן אותו.
שאלותי:
א-מה מומלץ לעשות במצב זה ?
ב-האם ניתן לחכות עד שירצה להיות יבש מעצמו? הוא ילד שמגלה עצמאות ורוצה לעשות דברים לבד.
ג-כיצד להגיב על בקשה להיות בלי טיטול אך בלי מוכנות ללכת לשרותים?
ד-האים היותו עם טיטול בבית אך בגן בלי מבלבל אותו?
תודה רבה
תשובה
שלום רב
אני שמחה לשמוע שהמצב בגן משתפר.לפעמים אנחנו חייבים ליישר קו עם המערכת ופחות להתחשב בטובתו של הילד וחבל.
ככלל, טרם פגשתי נער שגדל בסביבה בריאה אשר עולה לתורה בטיטול או לחליפין עם מוצץ...
כך שחשוב יותר לדאוג לסביבה בריאה על כל המשתמע מכך מאשר לספור את כמות הפיספוסים.
גיל שלוש הוא עדיין גיל שבו ישנם בנים שטרם נגמלים. בארצות הברית, לדוגמא כל תהליך הגמילה מתרחש בשלב מאוחר יותר - ולמעשה לא מתרחש: יום אחד הילד זורק את הטיטול וברב המקרים בכך מסתיים העניין.
תנו לזמן לעשות את שלו. ימי החורף, ככלל אינם זמנים טובים לגמילה ובס"הכ הוא עשה לעצמו סדר בחיים: בגן חייבים ליישר קו, בבית אפשר להיות אני.
לגבי הפיספוסים המכוונים בבית: השאלה היא אם מדובר בכלי ניגוח, דרך להעניש או לכל הפחות "להפעיל" אתכם.
אם אכן כך, מובן שיש להעיר, לשים גבולות לחזק בפרסים חוסר פיספוס ותמיד תמיד לאהוב, גם כשכועסים ונמאס לנקות אחריו.
בהצלחה,
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה