שלום וברכה
ביתי בת שנתיים וחודשיים, ורציתי לשאול איך יודעים שהגיע הזמן לגמול? מצד אחד אני לא רוצה לדחוק ומצד שני הקיץ הוא זמן טוב לכך.
לפני כחודש קניתי ישבנון והיא לא רצתה לשבת עליו בשום פנים ואופן, היא ממש חששה מכך(לא דחקתי בה אלא הצעתי מידי פעם). כעת היא שמחה לשבת עליו אך ממש לא לצורך עשיית צרכים! היא נהנת מהפירגון וההיתלהבות שלנו על כך..מה את ממליצה לעשות? (יש לציין שהיא בדרכ מודעת לכך שהיא עושה בטיטול)
תודה
תשובה
שלום לך
איך יודעים שהגיע הזמן היא שאלה רחבה בחינוך ובהתפתחות ילדים ובהתפתחותנו... אנו ההורים.
מדובר למעשה בשאלת " כל התורה על רגל אחת"... בחינוך בכלל.
הדו שיח בין הילד להוריו ההקשבה לנקודת הזמן בה הילד בשל לעבור שלב ולהיפרד מהקודם, משולבת בשאלת הצרכים שלנו ההורים (קיץ, גיל שנראה כמתאים, רצון שלנו ההורים בגמילה).
ילד שבשל לגמילה יבצע זאת בד"כ תוך ימים ספורים לרווחת הוריו, הרצפה והרהיטים. ילד שלא בשל נפשית ופיסית לעניין עלול לפתח קשיים וחרדות והתהליך יחווה כדבר קשה ובעיקר כדו שיח שאין בו הקשבה בין הילד להוריו. תהליך הגמילה עלול במקרה זה להיות ארוך ומתיש להורים ולילד.
במקרה שלכם נשמע לי כי לקחתם שני צעדים אחורה והנחתם, וזו כל התורה... להקשיב מתוך נחת. לדעת בבטחון כי התהליך יתרחש לעיתים על פי הזמן הרצוי לנו ולעיתים לא. לא ללחוץ על פי הצורך שלנו ולהקשיב לרצון וליכולת של הילד.
זה בדיוק מה שעשיתם. כאשר בתך אותתה לכם בשלב מסויים כי יש עניין המפחיד אותה בישיבה על הישבנון או אולי בצפיה המוקדמת ממנה, הנחתם לה ונתתם לה להבין כי אתם סומכים עליה שהגמילה תתבצע בזמנה.
מתנצלת על העיכוב במתן התשובה ואלי כבר תשובתי אינה רלוונטית לשאלתכם אולם נראה לי ששאלתכם הינה שאלה רחבה בחינוך. מדגימה מפגש ודו שיח בין צרכי הילד, פחדיו, תסכוליו יכולותיו ותקותיו ובין עולמם של הוריו.
גם אם אחרתי לסייע בשאלה זו, תשובתי אולי תסייע לכם בהתלבטיות נוספות שבעז"ה יגיעו.
כל טוב, מרב