ב"ה
שלום. כידוע, נשים רבות סובלות מדימום משמשך או דימום לא סדיר בגיל המעבר. יכול להיות מצב שאישה אפילו לא תוכל לעשות הפסקו לספור שבעה נקיים. מה הפתרון ההלכתי למצב כזה? האם באמת אפשרי לצפות מאישה לפרוש מבעלה לכמה שנים? לא מתכוונת, חלילה, להיות אנטי, אבל זה נראה לי בלתי אפשרי עבור בני אדם רגילים. מה עושים?
שאלה נוספת, מה העמדה לגבי כריתת רחם? קראתי קצת דעות בנושא ורק יצאתי מבולבלת. הבנתי שמצד אחד מותר כריתת רחם רק במצב חירום (סרטן לא עלינו). מנגד, יש דעה שמותר לכרות רחם בגיל המעבר בגלל הדימומים שפוגעים ב"שלום בית". לפי מה הולכים? והאם כריתת רחם היא הפתרון היחיד (אם בכלל) לבעיה? כי זה פתרון קצת בלתי הפיך ומפחיד...ואם אסור בכלל, מה עושים?
ומה בדבר אישה שלא גוססת, ב"ה, אבל סובלת מכאבים ממקור גניקולוגי וכך רוצה לכרות הרחם כדי להמנע מסבל. איך ניתן להתיר?
תשובה
שלום וברכה,
ברור כי אסור להשאיר זוגות וליצור מציאות בה זוג לא יהיה מותר פרק זמן ארוך ובכלל זה אפילו חודשים.
הפתרונות הם שונים ומגוונים ויש להתאים בכל מציאות את הדבר הנכון ביותר למצב.
כריתת רחם הינו פיתרון אחרון, הן בגלל הרדיקליות של העניין והן בגלל שזו שאלה הלכתית גדולה וסבוכה שכן הדבר כרוך בשאלת סירוס אשה ופגיעה באיברי הולדה (אף שהאשה כבר גיל המעבר).
לכן, כאמור לעיל, לא ניתן לתת תשובה לקונית לשאלה, אלא צריך לברר כל מקרה לגופו לאור המצב הרפואי ולאור ההכרעה ההלכתית.
אני מציע ליצור עימנו קשר למכון פועה 02-6515050
בשורות טובות
אודי רט
רב משיב מכון פועה