שלום
כותבת את הדברים מתוך בכי כאב ועלבון אולי מכאן תגיע העזרה..
אתמול בעלי סיפר לי שהוא נכשל באינטרנט, ושזה קרה עוד מספר מועט של פעמים בזמן נישואינו. הערכתי מאוד את הכנות, ושמחתי ששיתף אותי אבל אני לא יודעת איך לאכול את זה.
כמובן שהחלטנו שזה פרוייקט שלנו יחד, ושחוסמים בפניו את הגישה למחשב, ועושים תשובה. אבל איך מצליחים להתנתק מהמחשבה שבעלי חטא בכזה חטא גדול, מה איתי? כששאלתי אם זה בגלל שחסר לו משהו הוא אמר שלא, ושזה ממש לא קשור אלי, רק ההשלכות של זה. אשמח לכל הארה בעניין, ותמיכה...
תודה תודה
אם אפשר שהשאלה לא תתפרסם
תשובה
שלום לך
יש ארגון שנקרא "חברים מקשיבים" ואני מציעה לך לפנות אליהם. הם מלאי נסייון בתחום.
עיקרו של דבר: כל אחד נכשל במשהו. זו לא סיבה להקל ראש אבל חייבים להכיר בעובדה הזו.
יותר חשוב בעייני מה קורה לאדם אחרי שנכשל: עומד מול המציאות, מכחיש אותה, מאשים משהו אחר במחדליו?
כאן לדעתי מתגלה האדם האמיתי.
נראה לי כי בנקודה הזו בן הזוג שלך דוקא ראוי להערכה.
בברכה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה