אז ככה..
אני בת 18, רוב הזמן לבד בחדר,מסתגרת..
אין שלום בית, אימא שלי לחוצה ועצבנית כל הזמן ומוציאה את זה על כולם.. ההורים שלי לא אוהבים אחד את השני, אני יודעת, אמא שלי רצתה להתגרש אבל אבא לא רוצה ובכלל הם כבר בגיל כזה שזה לא לעניין להתגרש..
האמת שזה די מערער לי את האמונה, הייתי רוצה להתחזק אבל זה קשה בסביבה כזאת, ובכלל אין לי חברות, אני מרגישה שכולם צבועים סביבי, אני מרגישה כל כך רע לפעמים ויש לי מחשבות אובדניות.. אבל אני לא אעשה כלום כי אין לי אומץ.. מה שעוד יותר גורם לי להרגיש רע זה שאני אוהבת מישהו חילוני, הוא אולי אוהב אותי אבל בכל מקרה זה לא ילך כי אנחנו שונים..
מה אני יכולה לעשות כדי לשכוח ממנו? ובכלל איך אני פותרת את הבעיות בבית? שנה הבאה אני הולכת לשירות לאומי אני מקווה שאני ימצא שם חברות, אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי.. כן, יש לי תחביבים, אבל אני לא חושבת שלברוח מהמציאות יעזור לי במשהו.. חייבת עזרה דחוף! תודה.
תשובה
שלום לך
קחי את היציאה מהבית כפסק זמן להרבה מאד דברים: למתח מהבית, לתחושות הקשות המתלוות לבחור עימו את לא רואה סכוי לקשר.
התאמצי והשקיעי כוחות בבניה שם: את עצמך ואת אילו שאת הולכת לסייע להם.
זו לא תהיה בריחה זה יהיה בחזקת פתיחת אפיקים חדשים שאולי בסופו של דבר ישפכו אור גם על הישנים.
תצליחי
נחמה קירשנבאום אבינר