החלטנו לערוך לימוד בנושא א"י בסניף להודים וחניכים אי"ה. הלימוד יתמקד בנושא-ייחודה של ארץ ישראל , למה דווקא א"י וכו' .
אשמח לקבל מקורות בנושא. תודה רבה.
תשובה
לרעות שלום וברכה.
אמר החבר: אל תתפלא על העובדה, שלארץ מסוימת תהיה מעלה לגבי שאר ארצות, כי הרי מצאנו הבדל בין ארץ לארץ בצמחיה, ובאוצרות הטבעיים. יש צמח שאפשר לגדלו בארץ זו ובארץ אחרת אינו גדל....חיות...אוצרות טבעיים...יש הבדל בין ארץ לארץ בתכונות אזרחיה ובאפיים. והרי שלימות הנפש תלויה בהרכב החומרים שאדם מורכב מהם, ואם כן אינו מן התמיהה שתמצא שלימות נפשית בארץ פלונית יותר מאשר בארץ אחרת.
אמר הכוזרי: לא שמעתי על שום מעלה ויתרון שיש ליושבי ארץ-ישראל על יושבי שאר הארצות.
אמר החבר: נכון. הנה הר זה שלכם מפורסם בגפניו, אך אם לא היו נוטעים שם גפנים, ועובדים את העבודה הדרושה להם, בוודאי שלא היו גדלים בו הענבים....א"י היא המקום המסוגל להשגת המעלה הרוחנית העיקרית,(הנבואה)לעם סגולה, שהוא כמו לב בשאר האומות. אכן הארץ מסייעת לכל זה, בתנאי שמצטרף לכך קיום המצוות שאי-אפשר לקיים אלא בארץ, שהן כעבודה לכרם. וכמו-כן לא יתכן לעם סגולה זה לזכות לשפע א-לקי במקום אחר, כמו שלא יתכן שיצליח הכרם במקום אחר פרט להר זה שהוא המקום הפורה.
(ספר הכוזרי לריה"ל מאמר שני פרק ז')
הערה:
דברי ריה"ל כאן, מבוססים בעיקר על דברי חז"ל שאין נביא מתנבא אלא בא"י או בעבורה(במקומות רבים ושונים. דוגמא אחת: "נביא מקרבך...מקרבך ולא בחוצה לארץ" הספרי, דברים י"ח, פס' ט"ו),
וכן על משל הכרם בישעיה ה'. פרק יסודי ומקסים ששווה להשקיע מעט וללמוד אותו בפנים לפני העברת הפעולה.
כמו ששמת לב, מדובר בתכונה רוחנית הקשורה לפיזיות של הארץ, אך עיקרה תוכן רוחני. תוכן זה יכול לבוא לידי ביטוי דווקא בכלל ישראל, ולא בהתיישבות של יחידים בודדים. מסביר הראי"ה קוק זצ"ל: א"י איננה קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי התאגדות כללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני , א"י היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר-חיים עם האומה חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה. ומתוך כך א"א לעמוד על התוכן של סגולת קדושת א"י, ולהוציא לפועל את עומק חיבתה, בשום השכלה רציונאלית אנושית כי אם ברוח ה' אשר על האומה בכללה.(_הרב קוק, אורות, פרק א"י)
הרמב"ן פוסק הלכה כאמורא ר' זירא שבא מא"י , ונגד החולקים עליו בבבל, מתוך הנחה שמדובר באור שכלי-תורני אחר בארץ מאשר בחו"ל: "ואיהו עדיף למפסק כוותיה,דאווירה דא"י אחכמת טפי"(=והוא עדיף לפסוק כמותו, שאויר א"י החכימו יותר)(מלחמות ה' לרמב"ן, מסכת ר"ה דף כ"ב ע"ב)
מקור חשוב נוסף נמצא בפירוש הרמב"ן לתורה:
"...אבל א"י היא אמצעות הישוב, נחלת ה' המיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המייחד שמו זרע אוהביו. וזהו שאמר והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ...והנה הארץ... תקיא כל מטמא אותה, ולא תסבול עובדי עבודה-זרה ומגלי עריות וכו'. וזהו שנא'(מלכים ב' י"ז כ"ו)לא ידעו את משפט א-להי הארץ וישלח בם את האריות....והנה הכותיים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלוהיהם לשלח בם את האריות. ובבואם בארץ...שלח בם את האריות והיו ממיתים בהם. וכן שנו בספרא: א"י אינה כשאר ארצות אלא מקיאה עוברי-עבירה.(פירוש הרמב"ן על התורה ויקרא י"ח כ"ה)
ראה, שגם הגלות היא ממעלת א"י!
מקור נוסף בעניין מעלת הגלות: "והשימותי אני את הארץ"(ויקרא כ"ו ל"ב)זו מידה טובה לישראל, שלא יהיו ישראל אומרים: הואיל וגלינו מארצנו עכשיו האויבים באים ומוצאים בה נחת-רוח. לכך נאמר:" ושממו עליה אויבכם" לא ימצאו בה נחת-רוח. (מדרש תורת-כהנים ויקרא שם)