שלום
בתי לומדת בכיתה ט' באולפנה צביה.
אתמול הייתי באסיפת הורים. בסה"כ שמעתי
ב"ה דברים טובים.
אבל הופתעי לשמוע מהמורה שהעירה לבתי כבר הרבה
פעמיים לגבי אורך החצאיות ובתי לא ספרה לי על כך.
ההפך הנכון, כשאני מעירה לה היא משיבה שכל הבנות הולכות ככה.
בנוסף, נפתח להם פעם בשבועיים "מדרשה" (לימוד
ופעילויות).
הבנות טוענות שזה משעמם (החוג לא חובה).
בכל זאת ביקשתי מבתי להשתתף לפחות כמה פעמים,
כי אי אפשר להתרשם מפעם או פעמים.
הופתעתי לשמוע מהמחנכת של בתי שבדיוק אתמול
היה שוב מדרשה ושהיא בקשה מהבנות להשאר, אבל
בתי חזרה הביתה וגם שנסענו אח"כ לאסיפת הורים
היא לא ספרה לי על כך.
ביום א' הבא האולפנה מארגנת ערב אמהות ובנות,
אם הופעה של גר צדק וכו....
המורה חלקה הזמנות באסיפת הורים וכשהגענו
לרכב, בתי ישר אמרה שהיא לא תבוא ואמרה,
אם את רוצה תסעי לבד....
ועוד משהו קטן. באסיפת הורים אמא של אחת הבנות
נגשה אלי להודות לי על התיק שהשאלתי לבתה לטיול.
עשיתי עצמי יודעת, אבל למעשה לא ידעתי שום
דבר על זה.
אין לי שום דבר נגד זה שבתי נתנה לחברה תיק
לטיול, אבל היא יכלה לפחות לשאול אותי.
איך אני אמורה להגיב לכל הנ"ל.
אשמח לקבל עצתכם.
תודה מראש
תמר
תשובה
שלום רב,
בגיל ההתבגרות מתגלים לעתים ניצני מרד, והתרחקות מההורים. חשוב לפתוח את הנושא איתה ולשאול מה קורה, האם יש לה משהו נגדך, האם נגד הדת, ולשמוע מה היא אומרת. בהתאם לנאמר להתייחס, רצוי ברוח טובה גם אם יש לך ביקורת והשגות. יש להבחין בין ההעדפות שלה באיזה חוג או מסגרת להשתתף, לבין השאלת תיק ללא ידיעתך ורשותך. בכל מקרה לא להתעלם ממה שקרה, חשוב להתייחס.
כדאי גם לברר מה חושבת על כך המחנכת, והאם גם בעלך שם לב להתנהגותה. בשלב זה הכל במתינות, אך תהיה החמרה כדאי לשקול תגובה חינוכית נוספת.
בהצלחה.