שלום! אבקש להקדים ולומר שכל השמות כאן בדויים. סליחה. תכף תבינו למה.
שמי חלי, אני בת 13, ויש לי 3 אחים: בן 10, בת 5 ובת 1.5. בזמן האחרון (כ-3-4 חודשים) יש לי ולאחי (שם בדוי) יואב כל הזמן מריבות.
לאחי יואב יש בעיה פסיכולוגית בגללה, למרות גילו, הוא מפספס לעיתים את צרכיו...
אני לא יודעת האם זה קשור, אבל יש לו גם בעיות חברתיות: אין לו "חבר הכי טוב", וזה חסר לו (הילדים בכיתתו לא יודעים כלום מהבעיה הפסיכולוגית). מלבד זאת, הוא ילד חזק.
בזמן האחרון, כפי שכבר ציינתי, אנו כל הזמן רבים, וזה לא נגמר במילים. הוא כל הזמן מרביץ לי, וזה כואב. עד כה, רק פעם אחת אני הייתי זו שהתחילה את המריבה. אני מנסה הכל. אני מנסה להיות נחמדה, מנסה לא להתייחס, לא להחזיר, לא לדבר איתו זמן מה, להמשיך להיות חביבה אליו כאילו כלום לא קרה, לדבר אתו, לדבר עם ההורים, אבל כלום לא עוזר. אם כבר אני מחזירה, ההורים שלי תמיד יודעים לבוא בדיוק ברגע הזה, ולהאשים אותי. מעולם לא הלשנתי עליו כשהוא הרביץ לי, אך אם אני מחזירה לו (אני תמיד משתדלת שזה לא יכאב), הוא רץ להורים ומתחיל לבכות להם איך אני מתעללת בו. כשההורים כבר עולים על זה שהוא זה שהתחיל להרביץ, הם אומרים לי להחזיר לו "כמו שצריך", אבל אני פשוט לא מסוגלת. אנשים אומרים שאני רגישה כלפי הסביבה, באשר היא. כשהם תופסים אותי על זה שאני בועטת באויר לכיוונו, הם אומרים לו שהם מרשים לו להרביץ לי (וזה קורה הרבה). אחרי זה, אני מסתובבת יומיים מקופלת מכאבים ועם פנסים בכל מיני מקומות.
אני רוצה כבר להפסיק את זה, כי זה ממש נמאס ואני סובלת מזה. אני מנסה הכל, ושום דבר לא עוזר. מה לעשות?
תשובה
שלום רב,
כדאי לנסות לדבר עם ההורים פעם נוספת ולבקש התערבות יותר סמכותית וברורה. להורים בדרך כלל יש נטייה לדרוש ממי שיותר בוגר יותר אחריות, ויתכן שהם לא מודעים מספיק לבעיות של האח. תחשבי גם מי מההורים אבא או אמא רגיש ומבין יותר ולנסות להידבר איתו.
במידה וזה לא עוזר תנסי לפנות למישהו מבוגר אחר במשפחה שאת סומכת עליו, ואם אין דמות כזו תפני ליועצת בביה"ס.
בהצלחה.